בהחלטה יוצאת דופן מבחינתו, חייב בג"ץ (יום ה', 23.4.20) את התנועה לאיכות השלטון בתשלום הוצאות של 5,000 שקל - מחציתם למדינה ומחציתם לראש הממשלה, בנימין נתניהו. כפי שציין News1 לא פעם, התנועה בראשותו של אליעד שרגא אינה סופגת הוצאות גם כאשר עתירותיה נדחות על הסף וגם כאשר בג"ץ מותח ביקורת על עצם הגשתן.

הפעם מדובר בעתירה שהגישה התנועה נגד החלטת הוועדה למתן היתרים, הפועלת ליד משרד מבקר המדינה, לדון שוב בבקשתו של נתניהו לקבל ממקורבו ספנסר פרטרידג' סיוע במימון ההגנה במשפטו. הוועדה דחתה פעמיים את הבקשה, לאחר שנתניהו לא העביר לה את המידע הדרוש ובעיקר לא אמר כמה יממן בעצמו. נתניהו פנה בשלישית - לאחר שהמבקר החדש, מתניהו אנגלמן - החליף את הרכב הוועדה ולאחר שהוגש כתב האישום נגדו, באומרו שהגנתו עשויה לעלות 10 מיליון שקל. הוועדה הסכימה לדון בבקשה, בלא להתנות זאת במסירת המידע.

השופט מני מזוז דחה על הסף את עתירה התנועה. ראשית אומר מזוז, כי בג"ץ "לא ייזקק לעתירה אשר מוגשת טרם השלמת ההליך
המינהלי וקבלת החלטה סופית לגופו של ענין על-ידי הרשות המוסמכת לכך", ובוודאי שלא ימנע ממנה להתכנס. עוד הוא אומר כי עקרון סופיות הדיון אינו חל על החלטות טריבונלים כמו הוועדה למתן היתרים, ומזכיר שהדבר קבוע גם בחוק הפרשנות וגם בשורה ארוכה של פסקי דין בבית המשפט העליון. בין היתר מזכיר מזוז פסק דין שלו-עצמו משנת 2015:

"כלל יסוד הוא של המשפט המינהלי, כי על החלטות מינהליות-שלטוניות, בשונה מהחלטות שיפוטיות, לא חל עקרון הסופיות, והן ניתנות לשינוי או לביטול בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. ניתן לכנות זאת 'עקרון אי-הסופיות'. עקרון אי-הסופיות חל, ככלל, על כל אקט שלטוני - החל במעשי חקיקה, המשך באקטים של מדיניות כללית וכלה בהחלטות מינהליות-שלטוניות אינדיווידואליות... חובתה הבסיסית של הרשות להפעיל את סמכויותיה לטובת האינטרס הציבורי וטובת הכלל, כפי שהם מעת לעת".

השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון הסכימו עם מזוז. את התנועה ייצגו שרגא ועוה"ד תומר נאור ואביתר אילון; את הוועדה ייצגו עוה"ד אליה צונץ, ישראל קליין ויהודה רובינס; את נתניהו ייצג עו"ד יוסי כהן; ואת היועץ המשפטי - עוה"ד שרון רוטשנקר ויונתן ברמן.