מלבד הנחיה, למערך הסייבר אין סמכות

בעקבות מתקפת הסייבר על חברת שירביט והדיווחים על עלייה במתקפות הסייבר על יעדים ישראלים וביניהם על התעשיה האוירית, קיימה (יום ב', 21.12.20) הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא ומעקב אחר דוח מבקר המדינה 67ב - התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי "העולם הדיגטלי מתרחב וככל שאנו עוברים אליו יהיה קשה לעקוב אחר הנושא. ישראל מתקדמת בכל הקשור ליכולות הביטחוניות בנושא הדיגיטלי, אך לעומת זאת בכל הקשור לחיי האזרח הפשוט, זוהי סוגיה קשה. צריך לתת את מקסימום היכולות והתמיכה של המדינה בעניין, כי ברור לכולנו שגם הפשע יעבור לעולם הדיגיטלי שרובו מטופל היום בכלים פרטיים על-ידי חברות חוקרות וכאלה. ככל שנוכל שיהיה טיפול יעיל וחקירה יעילה, כך זה יכאב פחות".

בפתח הדיון הוצג דוח המבקר בנושא. עו"ד ציפי שלזינגר, מנהלת אגף במשרד מבקר המדינה, ציינה שהדוח עסק בעיקר בהתמודדות הממשלתית עם נושא הפשיעה בסייבר והדוח מראה על פיגור בפעולות שננקטו לטיפול בפשיעה במערך הסייבר.

רפ"ק שירן חנניה ממדיניות ואסטרטגיה סייבר במשטרה אמרה בדיון כי משטרת ישראל משרטטת את מפת הדרכים והפעולות מהקמת המטה לטיפול בתחום: "עשינו מחקר שוק במדינות מקבילות בקנדה, בבריטניה ועוד. המסקנה הייתה שצריך מערכת בינה ארצית ויהיה גוף שיידע להכווין את הכל מלמעלה. כל תקיפה נבחנת לגופה ויש כאלו שתחת הטיפול של מערך הסייבר הלאומי. לא תמיד חקירה פלילית היא הדבר שצריך לעשות בתקיפת סייבר. אנחנו מכילים את הנושא ולומדים לראות איפה הערך המוסף לטיפול".

סנ"צ גלעד בהט, רמ"ד אסטרטגיה וסייבר במשטרה, אמר כי "הלחימה בפשיעה המקוונת היא להסתכל איפה לארגון אכיפה יש יתרון על גופים אחרים. מה שמציק לאזרח במתקפות סייבר, אלו עבירות נתמכות סייבר. במקרים הנוכחיים של ההתקפות יש תהליך אחר שכמעט תמיד לא יעבור דרך משטרת ישראל, ולכן אין צורך לכפות את עצמנו על האירוע, אלא לקבל את זה שאנחנו משתלבים באירוע. יש באופן כללי שינוי משמעותי בשנים האחרונות ודוח המבקר נלקח באופן רציני והוקם גוף מטה סייבר שנמצא במטה הארצי תחת אגף החקירות והמודיעין, ויש בו מדור שמתעסק באופן בינלאומי בנוסף לפעילות מחקר המוציא המלצות לדרג המבצע והמדיני. מבוצעת עבודה משותפת במרחב הבינלאומי כגון ארגוני האינטרפול וארגונים נוספים.

"כאשר מתמודדים עם מתקפת סייבר על המגזר הפרטי אנו לא יכולים להסתובב במרחב הפיזי ולהתייחס למתקפה כזירת הפעולה הבלעדית של משטרת ישראל, גם בשל חוסר במידע של התוקף ובוודאי בשלבים המוקדמים ולכן לא נכון יהיה לכפות את המשטרה על האירוע. קיים משבר אמון בין הסקטור העסקי-פרטי לבין משטרת ישראל בכל הקשור ללחימה בסייבר ולכן ברוב המקרים תלונה תוגש לעמותה או איגוד האינטרנט ולאו-דווקא למשטרת ישראל, ולכן המשטרה היא לא השחקן היחיד בזירה הזו ולכן החוכמה היא לצור שיתופי פעולה, לחזור ולבנות את האמון בחזרה מול האזרחים".

יועמ"ש מערך הסייבר, עו"ד עמית אשכנזי: "לא לכל הארגונים צריך לתת את אותו הטיפול. יש טיפול שצוות התערבות נדרש לו שלומדים איך טיפלו עד עכשיו בארגון ומשנים את הכל - אלו משאבים ומערך אחד ויש משהו אחר. מערך הסייבר הוא המומחה הלאומי לסייבר והמערך עובד בשגרה עם יחידות בכל משרד ממשלתי העוסקות בסייבר. אין לנו כל סמכות מלבד להנחות את הגופים. במקרים שנתקלנו בבעיה אכן מצאנו את השותף לאינטרס הלאומי שאיתו ביחד היה ניתן להפעיל את האינטרס הלאומי ולמנוע מתקפה".