אחד הגופים שהגישו התייחסות לתזכיר החוק ב-24 השעות שבהן ניתן היה להגיש את ההסתייגויות לפני שההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה הייתה עמותת "פרטיות ישראל".

בפרטיות ישראל ציינו כי העמותה מברכת את מדינת ישראל, ומשרד הבריאות בפרט, על ניהול מערך החיסונים היעיל שהביא לנתוני התחסנות תקדימיים בהיקפם, תומכת ומעודדת התחסנות בקרב הציבור הרחב, ומכירים בחשיבות הרבה של התחסנות מהירה של כלל האוכלוסייה על-מנת להציל חיי אדם ולהחזיר את פעילות המשק לשגרה. אך עם זאת, היא מתנגדת לתזכיר החוק המוצע מהטעמים המצטברים של פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות ופגיעה קשה באמון הציבור החותרת תחת עקרון החיסיון הרפואי. על משרד הבריאות לבחון דרכים להגשמת המטרה החשובה של עידוד ההתחסנות, תוך פגיעה מינימלית בפרטיות.

"תזכיר החוק מציע להעביר מידע רפואי רגיש אודות סטטוס החיסון של כל אחד מתושבי הרשות המקומית. אין בתזכיר החוק התייחסות ליתרון של הרשות המקומית בעניין עידוד התחסנות על פני מערכת הבריאות, וכן אין התייחסות לשוני בין הרשויות המקומיות השונות, באופיין, גודלן ובאופן התמודדותן עם נגיף הקורונה. כך גם התזכיר לא מבחין בין מידע על עובד במוסדות חינוך לילדים מתחת לגיל 16, שאין בידם להתחסן ועל כך מצויים בסיכון רב יותר, לבין עובדים של מוסדות חינוך להשכלה גבוהה או לתוכנית לימוד לבגירים בלבד", ציינו בעמותה בהתייחסות שהעבירו.

​עוד אמרו כי הפצת המידע לגורמים רבים, כפי שמציע התזכיר, באופן לא מבוקר ומפוקח, עלולה לגרום לשימוש חורג, בלתי מורשה ובלתי מידתי במידע שהביקוש לו עצום בימים אלו, ואף לדלף מידע רגיש על אודות אוכלוסיית ישראל. "הסדר שמבקש להעביר מידע רפואי רגיש לרשויות המקומיות או למשרד החינוך, מקים סיכון רב הן למידע על אודות כלל האוכלוסייה, והן לנושאי המידע שכתוצאה מכך יהיו חשופים לאי אלו פעולות של הרשויות המקומיות או של מוסדות החינוך ביחס אליהם".

עוד ציינו כי הסדר העברת המידע לרשויות המקומיות אינו הסדר מידתי, בראש ובראשונה כיוון שקיימות חלופות שטרם מוצו באופן מלא. "המידע על אודות מי שטרם התחסן מצוי כיום בקופות החולים ובמשרד הבריאות: ניתן ורצוי לעודד אנשים להתחסן באמצעות הצוותים הרפואיים ועובדים סוציאליים שהוכשרו לכך. לעידוד התחסנות על-ידי קופות החולים יתרון משמעותי כיוון שבידן המידע הרפואי המלא על אודות החיסון ועל אודות המצב הרפואי של כל אחד ואחת מהמבוטחות ומהמבוטחים. כמו גם, קיים ספק רב ביעילות העברת המידע, הרי ידוע כי במקרים מסוימים הכתובת הרשומה אינה בהכרח כתובת המגורים של אדם. במקרים אלו ספק אם קיימת זיקה או הצדקה להעברת מידע של אדם שאינו מתגורר באותה רשות לידי הרשות המקומית".

עידוד התחסנות היא מטרה ראויה וחשובה, אך העברת חקיקת בזק שפוגעת בפרטיות של כלל האזרחים- מתחסנים ולא מתחסנים, איננה הדרך לעודד התחסנות. הפצת מידע רפואי לרשויות המקומיות ומשרד החינוך, באופן לא מבוקר ומפוקח, עלולה לגרום לשימוש חורג, בלתי מורשה ובלתי מידתי במידע שהביקוש לו עצום בימים אלו. מעל 13 אלף איש הביעו התנגדות לחוק, זה לא דבר של מה בכך, וראוי שהממשלה תפעל לטובת הציבור בעידוד התחסנות ולא נגדו. ככל שיוחלט להתקדם עם החקיקה, עמותת פרטיות ישראל הציעה כתריסר שינויים שמטרתם לצמצם את הפגיעה בפרטיות: החל מצמצום היקף המידע שעתיד לעבור ועד הטלת סנקציות פליליות על מי שיעשה שימוש חורג ובלתי מורשה במידע. בנוסף העמותה הציעה להגביל את תקופת הוראת השעה ל-3 חודשים, ולפי הנוסח האחרון שפורסם, נראה כי אימצו המלצה זו", ציינה מנכ"לית פרטיות ישראל, נעמה מטרסו.

עו"ד רבקי דב"ש, שהייתה בעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, תקפה את האישור המהיר של הצעת החוק. לדבריה, מדובר בדוגמה לאיך לא עושים שיתוף ציבור.

"מעמידים תזכיר חוק בעייתי ביותר להערות הציבור ל-24 שעות בלבד. מקבלים מעל ל-13 אלף הערות מהציבור. בתום מספר שעות מסיום המועד להערות, מאשרים הצעת חוק בממשלה. בלי לחשוף אלו שינויים נעשו בה, וללא הסבר מה הדחיפות שבגללה לא יכלו להמתין ולו 24 שעות כדי לעבד את ההערות ולהטמיע ולו את חלקן", ציינה והוסיפה כי מדובר בצעד מבייש, מצער ומאכזב. "ככה ממוססים אמון", כתבה בדף הפייסבוק שלה.