מצביעי סער וגנץ העדיפו אסטרטגיה

האם הציבור מצביע למפלגה מסוימת מתוך אידיאולוגיה או דווקא משיקולי אסטרטגיה? אתר המדד, בראשות שמואל רוזנר, האוסף ומנתח נתונים על פוליטיקה, חברה וזהות בישראל ודווח לציבור על מגמות ותובנות חדשות בתחומים אלה, קיים לפני כמה שבועות משאל בנושא.

האם ההצבעה שלכם בבחירות הייתה יותר ״אידיאולוגית״ או יותר ״אסטרטגית״. כלומר, האם עשיתם בחירה לפי מי המפלגה שהכי קרובה לעמדותיכם, או שמא בחרתם למי להצביע בהתאם לתוצאה הכללית שהייתם רוצים להגיע אליה.

שני סוגי ההצבעה לגיטימיים ובכל זאת מעלה המשאל, שיש פערי שיקולים בין מצביעי מפלגות שונות, חלקם לא מפתיעים וחלקם קצת מפתיעים.

ראו את הגרף שמתאר את שיעור ההצבעה האידיאולוגית למפלגות שונות. כפי שניתן לראות, המצביעים של בני גנץ וגדעון סער הם אלה שבמובהק בחרו אסטרטגיה על פני אידיאולוגיה - כגון במטרה להפיל את נתניהו או כדי שיהיה ראש ממשלה יודע לאחד וכדומה - רק 44% ממצביע תקווה חדשה הצביעו מסיבה אידיאולוגית ורק 43% ממצביעי כחול לבן הצביעו מסיבה זו.

מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי מובילה את הרשימה עם 95% הצבעה אידיאולוגית. אחריה, עם כשלושה רבעים (74%) מצביעים אידיאולוגיים מרצ של ניצן הורוביץ וימינה של נפתלי בנט. יש עתיד בראשות יאיר לפיד זוכה ל-70%. לציונות הדתית הצביעו 68% מסיבות אידיאולוגיות למרות שמדובר במפלגה אידיאולוגית, וזאת בשל העובדה שלמפלגה הצביעו אנשי ליכוד מסיבות טקטיות. שיעור דומה של כשני שלישים מקבלת הליכוד - 67%.