לא רק לחוזרים מחו"ל: פיקוח טכנולוגי לכלל המבודדים

מליאת הכנסת אישרה (יום ו', 3.9.21) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א-2021.

הממשלה תוסמך להכריז על חובת בידוד תוך שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי על כלל חייבי הבידוד, ולא רק על החוזרים מחו"ל. עוד מוצע כי האמצעי יכול לכלול זיהוי אדם באמצעות צילום (תמונה או וידאו), בתנאים המפורטים בחוק. מי שאינו יכול או אינו מסכים להשתמש בכלי טכנולוגי לפיקוח על הבידוד. יהיה באכיפה מוגברת לפיקוח בכלים אחרים.

בדיון ועדת החוקה, הגדיר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב את הישיבה כחריגה ואמר: "בסוגיות הנוגעות לזכויות אדם אנחנו מקפידים על הליכים סדורים. ההצדקות לדיון מזורז היא שאם לא נחוקק זאת היום, החוק יתעכב עד לאחר סוכות וייווצר עיכוב משמעותי בהתמודדות עם אתגרי הקורונה. בנוסף, הוועדה, לאורך כל הדרך הייתה זו שדרבנה את הממשלה לטפל באכיפה בטענה שלא ניתן לטפל בהגבלות כל עוד יש חוסרי אכיפה כה גדולים. אני מקווה שנראה שיפור משמעותי באכיפה".

לאחר מכן התייחס להחרגת מערך הסייבר מהחוק (נוסף על שאר הגופים הביטחוניים שהוחרגו בחוק המקורי) ואמר כי החליט לאשר את ההחרגה לאור פנייה מראש הממשלה. "מתוך כבוד לבקשתו נצביע עליה, אך זה לא היה צריך להתרחש באופן הזה. יש סיכום עם הממשלה על רוחב היריעה שהוועדה מאשרת בהליך חקיקה מזורז כזה ואילו לא הייתה בקשה של רה"מ הייתי עומד על דעתי שלא לאשר זאת, אלא רק כחלק מהתיקונים שייעשו לחוק הקורונה הגדול".

עוד אמר כי "החוק נוצר בתקופה שבה היה לחץ גדול סביב המגיפה. במציאות שאנחנו נמצאים היום, צריך לבחון מחדש את רעיון השימוש בחברה פרטית לכל הנושא של פיקוח. למרות שנבחרה חברה במכרז ההתקשרות בוטלה ומשרד הבט"פ לא מפעיל את הפיקוח בצמידים. כמו-כן אמר כי בנתונים של 11,000 מאומתים ביום, אכיפת הבידוד היא עקב אכילס בהתמודדות עם המגיפה, ולכן יש להגדיל את סד"כ לפיקוח ולהחזיר את המפקחים מטעם המדינה. הוא הוסיף כי יתקדם עם אישור החוק כמו שהוא, עם הותרת השאלות הכבדות הנוגעות לאכיפה לדיון מעמיק.

עו"ד יאיר מתוק יועמ"ש המשרד לבט"פ: "קבינט הקורונה העביר את כלל היבטי האכיפה למשרד הבט"פ לפני כחודש. שקלנו איך ניתן להגביר את האכיפה במוקד של חבי הבידוד שרבים מהם מפרים את הבידוד ומביאים להתפרצויות מגיפה. אחד מהכלים הוא פיקוח טכנולוגי. במרס אושר תיקון חקיקה בראי הצמידים. נושא ההסכמון המשודרג נמצא כעת בפיילוט ואנחנו מצפים להגיע לשלב השלישי של שימוש בווידאו, דבר שיאפשר אכיפה אפקטיבית משמעותית. ב-3.8 התחלנו להשתמש בהכרזות על פיקוח אלקטרוני. בהתאם להכרזה אין שימוש במלוניות והיא הוגבלה לחבי בידוד ממדינות אדומות. כיום החשש הוא להתפרצויות בישראל עצמה ולכן נולד התיקון הזה. התנאים בחוק נועדו לוודא שהשימוש בווידאו ישמש אך ורק לבחינת הבידוד. כמו-כן, הצעת החוק מאפשרת שימוש בכלי טכנולוגי בנפרד מהמלוניות. אדם שיסרב לכלי זה יהיה תחת אכיפה מוגברת של ביקורים. כיום רוב חבי הבידוד הם בישראל ולא חוזרי חו"ל ולכן יש לפקח גם עליהם. החוק מחריג גופים ביטחוניים ואת מערך הסייבר.

"מערך ההפעלה הוא הסכמון משודרג – אמצעי שפיתחה משטרת ישראל של שליחת הודעה לחב הבידוד לבקש הסכמתו לפיקוח טכנולוגי. בהנחה שהוא מסכים, הוא לוחץ על קישור לשימוש בהסכמון ונשלח המיקום שלו לחובת הבידוד. דרך הג'י.פי.אס, בודקים האם האדם נמצא במקום. בשלב הבא ייכנס שימוש בווידאו שידייק את המידע".

עו"ד עמית יוסוב עמיר מייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "המידע נשמר ל-30 ימים והוא יכול להישמר גם לתקופה ארוכה יותר לצורך טיפול בהפרות. מדובר על מידע בידי חברה מפעילה המאתרת את המיקום של חייב הבידוד באופן קבוע. המידע עובר למשטרה כאשר יש חשד להפרה. ככל שמועבר מידע כזה, למשטרה יש 30 יום לטפל במידע. אם עולה חשד מהמידע אפשר לשמור אותו לפי הוראות הדין החלות על מידע בהליכים פליליים".

ח"כ גבי לסקי (מרצ) הגיבה לדבריו: "פעמים רבות המשטרה מביאה לבית המשפט ראיות שלא הושגו כדין ועושים בהן שימוש. גם השמירה ל-30 יום או יותר בעייתית. לא ראיתי הגנות של מאגרי מידע. מבקר המדינה מצא שמשרד הפנים הסתובב שנה וחצי עם מאגר לא חוקי ועכשיו מבקשים להכשיר אותו. אנשים לא מבינים את כל משמעויות האיכונים ואני מבקשת לדעת איזה מנגנון יש להשמדת מאגרי המידע".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "החוק מובא בהליך מזורז בגלל החגים. אני מרגיש אי-נחת מכך שהיינו בפני חגים מוסלמים והתריעו בפני טיסות וכשמגיעים לחגים היהודיים פתאום הכל נהיה בוער. המציאות אותה מציאות והבהילות הגיעה באיחור רב. אנחנו משלמים את המחיר על כך. ברחבת הכותל יש מגבלות של 8,000 וקפסולות, ושני מטר משם בהר-הבית, שום מגבלות. מגיעים עשרות אלפי מוסלמים להתפלל, כנראה שהקורונה נעצרת שם. באים ערב ראש השנה ומכינים כלי אכיפה יחודיים. קשה להיות יהודי במדינת היהודים. בניו-יורק יש פס"ד על אפליה בין בתי תפילה להתכנסויות מסוג אחר שראתה בכך סיווג בעייתי. זה בעייתי ולא לגיטימי ואם זה היה קורה במדינה אחרת היינו קופצים. אם הדבר מסוכן ויש כל-כך הרבה מפירי סיכון, איך אתם מגיעים עם 21 דוחות?".

רב-פקד שי מליחי קצין אג"ם מנהלת אכיפת קורונה במשטרה: "מבין אלו שהביעו הסכמה, אנחנו עושים סינון המאפשר להגיע ליכולת הטכנולוגית- ריבוי טלפונים, ילדים מתחת לגיל 14, כתובת תקינה ועוד. לאחר כל הסינונים, כ-40% שיתפו את המיקום שלהם. מה-5.8, נשלחו הודעות ל-18,939. מתוכם 7,138, עם איכון תקין, 11,800 עם איכון לא תקין - כלומר שאותו אדם לא פתח את ההודעה, לא הגיב כלל. יכולת האכיפה שלנו למבודדי חו"ל היא בין 7,500-6,500 ביקורי בית ליום. מבין 16,273 הודעות לטלפון לא חכם - מענה תקין של 7,748. ניתנו 21 דוחות על הפרת בידוד. רוב האזרחים שומרי חוק. האתגר הגדול הוא אמון הציבור והפרת חובת בידוד".

קריב הגיב לדבריו: "בגלים קודמים הסמכות לאכיפה לא הייתה מרוכזת בידי גורם אחד. צריכים להיות צנועים ביחס למה שאפשר להשיג מהכלי הזה. 40% מענה חיובי הוא לא מספר טוב, ויש לטפל בו בהסברה".

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): בדיון לפני שבועיים ביקשנו ולא קיבלנו תשובות. האם יש חשיבה מה עושים עם אותם 60% שלא מוכנים להשתמש בישומון?".

ביום חמישי האחרון, דרשו חברי הוועדה בראשות מ"מ היו"ר ח"כ איתן גינזבורג לפטור את כלל הילדים בעלי תו נכה מהתו הירוק, והוסכם כי במקרה שמשרד הבריאות לא ימצא עד יום שלישי מתווה מדויק יותר שייתן מענה לילדים שכרגע אינם נכללים בהסדר, יקבל משרד הבריאות את בקשת הוועדה להחריג מהתו הירוק את כלל הילדים מגיל 3 עד 12 ושלושה חודשים, המחזיקים בתעודת נכה.

הוועדה בראשות קריב תתכנס ביום ראשון הקרוב (5.9) בשעה 10:00 לדון בתקנות הקובעות בנוסף, כי תלמידים בכל הגילים (מגיל 3), יוכלו להציג תוצאת בדיקת PCR שלילית שבוצעה בבתיה"ס במסגרת "מגן חינוך" והיא תהיה תקפה לשבוע (במקום ל-72 שעות) גם לצרכי תו ירוק. התקנות מסדירות בנוסף הוראות שעה למתווה הסליחות ברחבת הכותל המערבי, ולהצגת תוצאת PCR בראש השנה, לילד או אדם מנוע חיסון.