ועדת הכלכלה החלה (יום ב', 5.10.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת בהצעת חוק ההסדרים, שעוסק בתיקונים שנועדו להגביר את פריסת הסיבים האופטיים לשירותי אינטרנט מהיר. במהלך הדיון עלו קשיי פריסת התשתית בפריפריה, והיו"ר מיכאל ביטון אמר: "מיד לאחר התקציב תזמן הוועדה את שר התקשורת ומנכ"לית משרדו לדיונים בנושא. אנחנו מצפים להלוואה של 400 מיליון שקל לקרן הפריסה שהחזרה מובטח, וכך נוכל להאיץ את צמצום הפערים מול הפריפריה החברתית והגאוגרפית".

רכזת תקשורת באגף התקציבים באוצר, ספיר אפרגן, אמרה כי בסופו של דבר יגיע סיב לכל בית במדינת ישראל. היא הסבירה כי לאחר אישור הרפורמה לפריסת הסיבים, בוועדת הכלכלה, עלו בעיות של חברות התשתית שפוגעות ביכולת הפריסה שלהן. לדבריה, מטרת התיקון היא לאפשר להן לפרוס ביתר קלות תשתית בבניינים משותפים. לפי נתונים שמסרה עולה כי השנה תגיע הפריסה ל-50% מהמדינה. היא הסבירה כי הבקשה היא לשנות את מנגנון הסירוב של בעלי בתים בבניינים משותפים, כך שמי שיוכל להניע את הפריסה בבניין יהיה בעל רישיון, בהסכמת בעל דירה. הוא יידע את הדיירים ואם לא תהיה התנגדות יוכל להניח תשתית לאחר 30 יום.

היו"ר ביטון לפריסה בפריפריה ואמר כי למרות שזו לא מהות הדיון, עדיין ישנה טענה שקופת התמרוץ לפריסה בפריפריה קטנה מדי. נציג המשרד לשוויון חברתי, אמיר וייס, הוסיף: "בזק תפרוס רק ל-50% ממשקי הבית בחברה הערבית, בעיקר בצפון ובמשולש ופחות בנגב ובמזרח ירושלים, ואנחנו מעוניינים לתקן את החוק כך שייתן מענה לפריסת סיבים בחברה הערבית". איפרגן השיבה כי הדבר לא נעלם מעיני הממשלה, וכי יש כוונה להקים צוות ממשלתי שיעסוק במיפוי והמלצה על הסרת חסמים, במיוחד בחברה הערבית.

ח"כ אבתיסאם מראענה שאלה למה המדינה לא מחייבת את החברות להנגיש סיבים בכל מקום ואמרה כי היא לא מבינה את סיפור הקרן. ביטון השיב כי החברות מממנות את הפריסה מתקציבן, וכי עד שלא קמה הקרן ולא הייתה תחרות בזק לא ביצעה פריסה. הוא הוסיף כי פריסה בפריפריה זו משימה משותפת. ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי צריך להסיר את החסמים לא רק במרכז, אלא גם בפריפריה, וכי 400-300 מיליון שקל כהלוואה לקופה זאת לא בעיה. איפרגן אמרה כי ההערכה היא שהפריסה תושלם בעוד כחמש שנים והוסיפה כי המכרז הראשון יצא לפריסה מכספי הקרן ייצא כבר בשבוע הבא.

היו"ר אמר כי יש לנו ניסיון מר עם חברות שלא עמדו בהתחייבויות לפריסה, כפי שקרה עם הוט. ח"כ מראענה הוסיפה כי בעוד חמש שנים אנחנו נהיה במקום אחר, ומי שמאחור יישאר מאחור. סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי בתוך שנתיים נגיע ל-80% פריסה, וצריך להתמודד עם 20-15 האחוזים האחרונים שהם הקשים. הוא הוסיף כי לא ניתן לפרוס תשתית ארצית בתוך שנה-שנתיים, ואמר כי בעולם עשו זאת בתוך עשור ואם נצליח לעשות זאת בתוך חמש שנים זה יהיה הכי מהר".

מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי האצת פריסת הסיבים תוביל למעבר של שידורים לאינטרנט ותוריד את ההשקעה בהפרות מקור ישראליות. היו"ר ביטון התייחס גם לכך ואמר כי הוועדה תזמן את השר והמנכ"ל לדיון גם בנושא זה.

ח"כ רון כץ התייחס לתיקון הנדון ואמר כי אם יש סיב של חברה אחת לא צריך לדרוש שוב אישור מחדש לחברה שנייה. הוא הוסיף כי לא צריך גם לאפשר למתנגד אחד לעצור חיבור של בניין בן 500 משפחות. בעניין זה הוועדה לא סיימה את ניסוח הצעת החוק, והדיון בה יימשך בשבוע הבא.

את הדיון סיכם היו"ר ביטון כשאמר כי מיד לאחר התקציב תזמן הוועדה את שר התקשורת והמנכ"ל לשני דיונים, האחר יעסוק בהאצת הפריסה בפריפריה והשני בהשפעת הפריסה על ההשקעה בהפקות מקור. באשר לפריסה אמר היו"ר ביטון: "אנחנו מצפים לחבילה של 400 מיליון שקל לקרן התמרוץ, שההחזר שלה מובטח, כך נצמצם פערים מול הפריפריה החברתית והגאוגרפית. כמו-כן נבקש תשובות והתייחסות להשקעות בהפקות מקור". עוד ביקש היו"ר לבחון האם אפשר לשלב בהצעת החוק את בקשתו של ח"כ כץ, לפיה בניין שכבר חובר לסיב של חברה אחת לא יצטרך לקבל אישור עבור כל חברה מחדש.