מגפת COVID-19 - הקורונה שפקדה את העולם, שנתה את שגרת חיינו ודרשה התמודדות מול המחלה. מחקרים בהיקפים מצומצמים יחסית, הראו שקיים קשר בין מגפת COVID-19 לשינה, עייפות, חרדה ותסמינים דיכאוניים, אלה נמצאו הן בקרב אוכלוסייה שחלתה והחלימה מקורונה והן בקרב אוכלוסייה שלא חלתה כלל.

שיתוף פעולה בינלאומי שכלל חוקרים ורופאים מ-18 מדינות פעל כדי להבין את השלכותיה ארוכות-הטווח של מחלת הקורונה על שינה, עייפות, רווחה ותפקוד רגשי וקוגניטיבי. בישראל מובילה את המחקר ד"ר מריה קורמן, מהמחלקה לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת אריאל.

ממצאי מחקרה האפידמיולוגי של ד"ר קורמן, שעומד להתפרסם בכתב העת: Journal of Sleep Research, מראים כי עקב שינויים בשגרת החיים במהלך הסגר החשיפה לאור יום ירדה דרמטית: 70% דיווחו על ירידה, 49% הפסידו יותר משעת אור יומית. אור יום הינו גורם מרכזי בוויסות השינה ומצב רוח ותפקוד יום-יומי. המחקר מצא כי הפסדים גדולים יותר בחשיפה לאור יום נקשרו סטטיסטית לירידות באיכות השינה, איכות החיים ובפעילות פיזית, לעליה בזמן מסכים, ולתזמון מאוחר יותר של שנת לילה. משמעות הממצאים היא שחשיפה לאור יום היא גורם של חוסן, שעשוי להגביל את ההשפעות השליליות של המגפה ולמנוע הפרעות שינה. ממצאים אלה מתייחסים לאוכלוסייה שלא חלתה בקורונה.

המחקר החדש מתמקד בהשפעות המגפה על אוכלוסייה שחלתה ומחלימה מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה שלא חלתה. במחקר כבר השתתפו אלפי אנשים מכל העולם. תוצאותיו ישמשו ליצירת מעטפת נכונה יותר עבור האוכלוסייה החולה והמחלימה. וכן, למחקר מקיף פוטנציאל לתרומה לבריאות הציבור כולו במהלך מגפה ארוכה