פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות הציגה נתונים על-אודות חשיבות צריכת דגנים מלאים. לדבריה " 10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת, בכל שנה מתווספים עוד 15-30 אלף חולים, כאשר חולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית".

עוד עולה מהמצגת כי מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות- גידולים סרטניים במערכת העיכול: ב-22%, מחלות לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21%, תמותה אחרי התקפי לב ב-31% ותחלואה כללית ב -26% (ראו לעיל את מצגת משרד הבריאות).

ח"כ אלון טל: "היום נמצאים בפיקוח מוצרים שאינם בריאים כמו מרגרינה, שמנת 38% ועוד. אם נצליח להכניס לפיקוח את הלחם המלא זה יהיה צעד ענק ואני מקווה שנוכל לקדם את זה, אבל זו פסיעה ראשונה בדרך להביא את המזון הבריא לפיקוח".

סגן השר אביר קארה: חשוב לעודד צריכה של לחם מלא אבל מחירים מפוקחים מייצרים קרטלים ומונופולים. צריך להסיר את הכל מפיקוח. יוקר המחיה בישראל הוא לא גזירת גורל אלא תוצר של מדיניות, כי המדינה מנסה להתערב בשוק בצורות כאלה ואחרות וזו הסיבה שאין היום בישראל מאפיות קטנות, הרגולציה חיסלה אותם. דורשים אישורים ודברים לא הגיוניים. צריך להוריד רגולציה, לפתוח את השוק לתחרות, להוריד מכסים על הייבוא ולאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק, כך המחירים ירדו והאזרחים יוכלו בריא יותר. אם תכניסו עוד מוצרים לפיקוח תפגעו במכוון, באיכות וביעילות"

אביגיל ונקרט ממשרד האוצר, חברה בוועדת המחירים, חיזקה את דברי קארה: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הן אכן דוגמה לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה כי ועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם.

רימונה חן, משרד הכלכלה: "החשיבה היא לעודד את הציבור והמודעות שלו לצריכת המוצרים הבריאים על-ידי יצירת תחרות ורצון לייצר את המוצרים האלה ולא רק על-ידי פיקוח מחירים. יש לנו למשל סלי מחירים שמפורסמים בכל רבעון באתר, ננסה להגביר את הפרסום והתדירות ולתת יותר דגש למוצרים הבריאים". יו"ר הוועדה ח"כ סילמן אמרה בתגובה לדברים: "השוואות מחירים פומבית היא דרך מצוינת לעודד הורדת מחיר למוצרים האלה ואני מעודדת את זה".

ד"ר אורי מאיר צ'זיק, המרכז להנהגת הבריאות: "אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד צריכת לחם מלא הוא הצעד הרגולטורי. אנחנו לא יכולים להגיד שלחם לבן מזיק ולא ליצור מאידך מהלך רגולטורי שמעודד צריכה של לחם מלא ומפחית צריכה של סוכר מעובד. כל הצעדים שנעשו עד היום לעידוד צריכת לחם מלא לא מספיקים, צריך צעדים נוספים. אין דרך טובה יותר לעשות זאת במבנה השוק הקיים".

אלעד מלכא, האינטרס שלנו- הלובי שלך בכנסת: "מבירור שערכנו במאפיות וטחנות קמח עולה שלטחון קמח מלא לוקח פי 10-14 יותר זמן מקמח לבן ולכן לדבריהם זה מייקר משמעותית את הקמח המלא. לפי דוח ועדת המחירים רק 8% מהמכר בישראל זה לחם מפוקח, ועל סמך הנתון הזה לא בטוח שהפיקוח מנגיש את המוצרים לציבור בפועל. קרטל המאפיות שנחשף לפני מספר שנים נשען למעשה על היצמדות על המחיר המפוקח ולא לרדת ממנו".

בתגובה לדברים השיבה נציגת משרד האוצר כי נתון זה אינו כולל את צריכת הלחם המפוקח על-ידי הגופים המוסדיים. ח"כ סילמן את נתוני השב"ס לפיהם רק בשנה האחרונה צרך הארגון בשנה האחרונה - לחם אחיד 630,000 כיכרות של לחם אחיד מפוקח, 520,000 כיכרות של לחם אחיד פרוס מפוקח. לדבריה "יש כאן צריכה עצומה של הגופים המוסדיים שיכולה להוריד מחיר בקלות". עוד ביקשה סילמן מוועדת המחירים לברר ולדווח לוועדה את נתוני צריכת הלחם מפוקח בכלל הגופים המוסדיים בישראל.