האוצר התבקש לבחון מערכתית את ענף ההימורים

ח"כ כהן אמר כי היום מתקיימות 7 הגרלות צ'אנס ביום, שגורמות להתמכרות ופוגעות בעיקר בחלשים כשהמטרה של הפיס והטוטו זה לא להעשיר את קופת המדינה. הוא הוסיף כי צריך לצמצם את מספר ההגרלות לאחת, או מקסימום שתיים ביום ואמר שהפיס צריך להכניס פחות יד לכיס של החלשים. לטענתו, אם מספר ההגרלות יצומצם אנשים לא יעברו להימורים לא חוקיים.

יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, הגיב לטענות ואמר כי מפעל הפיס הוא מפעל של הרשויות המקומיות, שמקבל היתר משר האוצר לערוך הגרלות. לדבריו, הגרלת הצ'אנס קיימת מאז 1994 ובעוד המדינה אישרה 56 הגרלות בשבוע, הפיס מבצע רק 49. לדברי יצחקי, הפיס הוא לא הבעיה אלא הפתרון שמונע אנשים מלהגיע להימורים לא-חוקיים. באשר להימורים הלא חוקיים אמר יצחקי כי הם מהווים 60% מהשוק - 19 מיליארד שקל, והסכנה להתמכרות מהם היא פי 7. לעומת זאת, לדבריו, מפעל הפיס פועל למניעת התמכרויות במסגרת "משחקים באחריות" והקים 3 מרכזים להתמכרויות וכל מי שפונה ממנים עבורו את הגמילה.

עוד אמר יצחקי כי "מפעל הפיס פועל למניעת התמכרויות ומשקיע בכך משאבים רבים. אנחנו מסייעים לארגונים השונים והקמנו 3 מרכזים להתמכרויות. כל מי שפונה אלינו אנחנו ממנים עבורו את הגמילה. אנחנו לא קיימים באינטרנט כי כך המאסדר החליט. החברות שנטפלות אלינו ובונות קבוצות רכישה שגוזרות קופון ושותות כספים שהיו צריכים להגיע לקהילה - שם הכל מותר: עוקץ קשישים, מכירה בהקפה ואם לא תשלם גם ישברו לך את העצמות". הוא אף ציין כי 65% מההכנסות מוחזרות כזכיות, 9% הן הוצאות מכירה, 5% אדמיניסטרציה ו-20% חוזרים לקהילה - כ-1.6 מיליארד שקל בשנה רגילה ובשנה טובה כמו השנה שעברה מגיע הסכום ל-1.9 מיליארד שקל.

יצחקי הוסיף כי אין לו כל עניין להגדיל את הכנסות מפעל הפיס, וכי הוא מווסת גם את הפרסום, אך צריך לבדוק את שוק ההימורים הלא חוקיים. "200 מיליון שקלים הולכים לארגוני הפשע, יש חשש לגלגול זכיות, היעדר בקרה, עוקצים קשישים - תפנו את האנרגיה לשם", אמר.

ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי אמרה כי הפיס היא רשות סטטוטורית ויש עליה אחריות, וטענה כי בניגוד להחלטה לצמצם את מספר נקודות המכירה מספרן עלה. יצחקי הגיב לכן ואמר כי הטענה לא נכונה. ח"כ אורי מקלב אמר כי אין ספק שהפיס עושה דברים טובים, אבל הרבה מאוד אנשים נסחפים להימורים בפיס בגלל שהוא מסודר ולכן צריך לעסוק במניעה והסברה. ח"כ יעקב אשר אמר כי אם זה לא טוב שהמדינה תיקח אחריות ותקבל החלטה לסגור את זה.

ח"כ שלמה קרעי פקפק בנתון כי 60% מהשוק הוא הימורים לא חוקיים, וביקש נתונים של הכנסת הפיס לנפש לפי עיר. ח"כ מיכל וולדיגר אמרה כי הימורים זו אשליה, ושאלה למה המדינה מאפשרת את זה.

ח"כ רון כץ אמר כי צריך להתאים את החקיקה בעניין למאה ה-21. יועץ מנכ"ל משרד האוצר, גלעד שלום, אמר כי ההיתר שניתן למפעל הפיס לא הוארך לזמן רב, כדי לקבל סמכות בזמן הקרוב לבצע שינויים.

יו"ר מפעל הפיס יצחקי הגיב לטענות, ואמר כי חברי הכנסת יקבלו על נתון שהם מבקשים. הוא אמר כי ברשויות סוציואקונומי 10-6 יש 1,378 תחנות וברשויות 5-1 יש 1,039 תחנות. "אין לי בעיה שההכנסות ירדו, מי שייפגע בסוף זה הרשויות המקומיות, והן שיגידו את דברן אם הם מסכימים שההכנסות ירדו. אני רק רוצה לטפל ברשויות המקומיות. בקורונה, כשלא היה תקציב, איש לא דיבר איתם חוץ ממפעל הפיס, ואם אתם רוצים לקחת את פיסת הבשר העבשה הזו מהם אני הראשון שאסכים", אמר.

ח"כ כהן אמר כי כל שקל שנותנים לרשויות מגיע מהחלשים ביותר בחברה הישראלית, ודבר אחרון שצריכים להיות גאים בו הוא הקמת מתנ"סים מאותם 500-400 שקל שלוקחים מהמסכנים. הוא הוסיף כי אין היגיון לקיים את אותה הגרלה שבע פעמים ביום.

היו"ר ביטון סיכם את וביקש מהפיס לבחון לעומק את השלכת הימורי הצ'אנס ולבדוק אם יש מקום להקטין את מספר ההגרלות היומי. עוד הוא הוסיף, כי "הוועדה קוראת לשר האוצר לבחון את השלכות הפיס על התמכרויות ועל הפריפריה והמוחלשים, ולעשות מחקרים מבוססי נתונים. הוועדה מבקשת מהאוצר להסתכל על עולם ההימורים במבט מערכתי, מצד אחד זה כלי שמביא לרשויות ולמדינה כשני מיליארד שקל, מצד שני זה יכול לייצר מצבים של התמכרויות ופגיעה בחלשים ביותר. המדינה לא עושה מספיק בעולם ההימורים הלא חוקיים, והוועדה מצפה משר האוצר והשר לביטחון הפנים להיכנס לנושא הזה ותזמין אותם לתת תשובות".

עוד אמר ביטון כי יבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך נתונים על עולם ההימורים הלא חוקיים בישראל, וכן נתונים על פריסת תחנות לוטו וטוטו בישראל, לפי שכונות וקהילות, גובה הוצאה של בית אב ועוד. הוא אף קרא לוועדה להתמכרויות בכנסת, בראשות ח"כ רם שפע, להמשיך לעקוב ולמקד את המאמצים במניעה, שקיפות ואזהרה.