ביוב גולמי משטחי הרש"פ זורם לנחל אלכסנדר

ח"כ יוראי להב הרצנו: "יש מקורות זרים שמוכנים לממן הקמת מט"ש בטול-כרם". הד"ר גלית שאול: "אנחנו מדברים על מתקן שיוקם בעמק חפר, היכן שכיום פועל מט"ש זמני. אנו לא מכירים פתרון בטול-כרם שקורה. הוקם מתקן חדש בשכם בכסף גרמני. בפועל הזיהום משם ממשיך לזרום. לא יודעת למה. הכל נשפך לנחל, למרות שיש שם מתקן חדיש. לכן חייבים מתקן בנקודת הכניסה יד חנה, שיטפל במה שמגיע".

יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "טיפול בנחלים צריך להיות עקבי ומצריך משילות. יש בעיה בקשר הרדוד שין הרש"פ לישראל. הכל קשור בכסף. האם הוא יכול מעשית-פוליטית לעשות את זה".

גיורא שחם, מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב: "בלתי נסבל שזה יימשך כך. אנו נחושים לעשות. נדרש תקציב. הפרויקט יבוצע באמצעות מודל ה-BOT. ככל שהפלשתינים יקימו מתקני טיהור וסילוק אנו נעצור את הקיזוזים. כיום מקזזים מהמיסים שלהם את עלות הטיפול שלנו בשפכים שהם מזרימים לנחל. אין לנו עניין לנגוס במעט המיסים שלהם, אבל משק המים הוא משק סגור וכל העלויות מושתות על תעריף המים".

ח"כ מוסי רז, מ"מ יו"ר הוועדה: "יש בסיס משפטי לקיזוזים?" גיורא שחם: "כן. אלה הסכמי הביניים".

חיים בורובסקי, אגף התקציבים באוצר: "אנו ערים לבעיה הסביבתית ומתכוונים למצוא לה פתרון. הנושא לא מוזנח ולא ממוסמס. התהליכים לא פשוטים. דובר על פרויקט אחד, וזה השתנה משמעותית. יימצאו מקורות מימון. מודל המימון אינו מדל קלאסי. זה פרויקט שונה כי נדבך עיקרי בו זה הזרמות מהרש"פ. יבוא זכיין שיקים ויתפעל. הוא לא יודע לגבות כסף מהרש"פ, לא יודע כמה ביוב יוזרם משם, לכן המדינה נותנת לזכיין רשת ביטחון. לגבי לוחות הזמנים, יכול להיות שיזוז לפה ולשם".

להב הרצנו: "לוחות הזמנים זזו לפה ולשם מאז שאני הייתי בגיל מצוות. תן לנו גדרות ללו"ז של העברת הכספים". ד"ר גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר: "יש לנו הקלטה מדיון ועדת הפנים ב-2017, שבה האוצר מתחייב להעביר 250 מיליון".

בורובסקי: "בשנתיים האחרונות נרתמנו לפרויקט הזה במלוא הכוח. אני מבין את הכעס והתסכול. ברמה האישית והארגונית, איש לא מתכוון למרוח ולא למסמס. יהיה זכיין ברבעון הראשון של 2023. זו המסגרת. יש פה תשתית למניעת זיהום בנחל אלכסנדר ולהשקות אבוקדו וגידולי שדה".

אתי בורלא, משרד הבריאות: "במחוז מרכז נחל אלכסנדר הוא המטרד הכי מסוכן. התוכנית שהוצגה כאן אושרה על-ידי ועדה מקצועית למים וביוב בוועדה המחוזית. זו תוכנית טובה שתיתן מענה שיאפשר שימוש בקולחין במפעל השבה אדיר".

חזקי סיבק, מועצה אזורית עמק חפר: "אנו בעד שיתוף פעולה עם הרש"פ, אבל המטרה שלנו היא הפסקת אסון אקולוגי, לא לטפל בסוגיות פוליטיות. אנו משקיעים משאבים אינסופיים, עד היום הושקעו מאות מיליונים. הנחל יכול להיות נקי מחר. בשביל זה צריך לעצור את הזיהום מהרש"פ. סעיף 12 להסכם הביניים מחייב אותם לזה. אין הזרמה של ביוב ישראלי לנחל. הם לא משתפים פעולה והתוצאה היא פיגוע אקולוגי.

"כרגע יש פתרון על הפרק - מט"ש חדש בצד הישראלי. אפשר לספק להם המון מים לחקלאות. צריך לו"ז קשוח ואת עזרת ועדת הפנים למעקב".

אמיר ארז, המשרד להגנת הסביבה: "מדובר במתווה מורכב, עם הרבה אי-ודאות. ראוי שתהיה גם תוכנית חלופית, למקרה שהמתווה הזה לא יצא לפועל. תוכנית מגירה".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, סיכם: "היה עדיף לטפל בשפכים במקור, בשטחי הרש"פ. זה לא נעשה. השאיפה שזה יקרה. עם זאת ברור שאיננו יכולים לחכות שזה יקרה, וצריך כמדינה לקחת אחריות ולטהר את המים. הוועדה רשמה לפניה את הבטחת האוצר לספק מימון לכלים הנדרשים ורשת ביטחון למיכרז. הוועדה ממנה את ראש מועצת עמר ד"ר גלית שאול להודיע לנו בסוף חודש מרס השנה אם היא מתרשמת שהעניין מתקדם בקצב ראוי, או שהעניין תקוע, ובמקרה כזה לבקש דיון נוסף".