לוין: משרד התקשורת מגויס להגן על הסדר מסחרי סודי

גלעדי הוסיף כי ההארכה נדרשת מאחר שהמשרד נמצא ערב רפורמה משמעותית באסדרת השידורים - יישום המלצות ועדת פולקמן, ולכן לא נכון לשלוח את השוק למערבולת ולמשא-ומתן מסחרי. ח"כ יריב לוין שאל על איזה משא-ומתן מדובר, ואמר כי אם תבוטל ההוראה לא יהיה מו"מ כי לא יהיה אפשר לשלם. גלעדי השיב: "ההסכמים כוללים עוד תכנים בעסקה אחת, לכן יהיה צורך לפתוח אותם". לוין שאל האם המשרד ראה את ההסכמים, וגלעדי הודה שלא.

ח"כ לוין הוסיף כי צריך לקיים דיון מסודר בהצעת החוק הזו ולא דיון מהיר, והוסיף: "אני לא מכיר מצב שיש התערבות בוטה של משרד ממשלתי לדחוף קדימה הסדר מסחרי בין גופים מסחריים. זה נתחם לחמש שנים, לא במקרה. עכשיו באים הנה ומסתירים מאיתנו. אנחנו לא יודעים מה יש בהסכמים, אומרים לנו סודות מסחריים. משרד התקשורת מגויס כולו להגן על ההסדר המסחרי הזה וזה זועק לשמיים. אין יכולת לבקש מהכנסת להעביר חוק בלי לשים את הנתונים על השולחן, אני לא זוכר שבכנסת אישרו דברים בלי לדעת פרטים ותוכנם".

ח"כ צבי האוזר השיב לו ואמר: "הסיפור ששמענו מרשים, אבל יש פה קצת זאב-זאב. לציבור קשה להבחין בין אזעקת אמת לאזעקות כזב. נוריד את הקונספירציה מהשולחן. הממשלה שלוין היה חבר בה דגרה על הנושא שנה אחרי שנה ולא הסדירה את השידורים באינטרנט. אני מברך את שר התקשורת שמאמץ הליך של ועדה ציבורית שסוף-סוף מסדירה את הנושא הזה, ההסדר שהממשלה הקודמת ראתה לנכון שהוא סביר וראוי לחמש שנים אנחנו מבקשים להאריך בשנה אחת נוספת, כדי להשלים אסדרה כללית, מה שלא נעשה כי המדינה הייתה תקועה במשך שנתיים בארבע מערכות בחירות והכל היה תקוע. תנו לנו לעבוד בשקט להסדיר דברים ולצמצם את אותו שיהוי שהמדינה נכנסה אליו, כי זה תפקידה של הממשלה הזו, לעבוד, לעבוד, לעבוד".

ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי לא בא עם עמדה מוכנה מראש, אך הוא מסכים עם ח"כ לוין לגבי סדרי הדיון וכי אי-אפשר לקבל החלטה בתנאים הנוכחיים. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי אי-אפשר להגיד שבמליאה היה כשל טכני ולהביא את ההצעה שוב במחטף.

ההצעה נתקלה בהתנגדות גם מצד ח"כ איבתיסאם מראענה מהקואליצה, שאמרה כי ישנה חוסר שקיפות. כמי שעסקה 17 שנה בקולנוע ובטלוויזיה, הוסיפה מראענה כי צריך לתת את הדעת גם להשפעה של ההצעה על העובדים בתעשיה, שמייצרים את התוכן הטוב בעולם. "זו הזדמנות מצוינת, אנחנו ממשלת שינוי ומן הראוי לפתוח את החוזים. יש ביקורת על ההצעה מימין ומשמאל ובצדק. הגיע הזמן שהסוגיה הזו של ערוצים שחושבים שצריך לתת להם אוויר של הציבור חינם, אז לא - הסיפור הזה נגמר. צריך להסדיר את כל הסוגיה של התוכן ולאפשר למי שעושה את הטלוויזיה והקולנוע המצוין להיות חלק מהדיון הזה", אמרה ח"כ מראענה.

ח"כ יעקב מרגי ביקש להזכיר כי המדינה לא נוסדה לפני חצי שנה בכפר המכבייה, וכי הוא עצמו, כיו"ר ועדת הכלכלה, העביר חוקים כמו פריסת הסיבים ששר התקשורת יועז הנדל מתהדר בה. הוא הוסיף כי הדיון לא היה נולד אם לא הייתה אופוזיציה, ואמר כי אין סיבה לאשר את ההצעה בלי לשים את הנתונים על השולחן אך יש סיבה למה האוצר לא רוצה לעשות את זה.

עו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה בדיון את קשת ורשת, אמרה כי מי שנגד הפקעה צריך לתמוך בהארכת הוראת שעה ומי שנגד אסדרה על האינטרנט צריך לתמוך, כי הוראת השעה מאפשרת שוק חופשי לקונה מרצון ולמוכר מרצון להתקשר ביניהם. לדבריה, אם הוראת השעה לא תוארך התוכן של שני הגופים, ש-15% מהכנסותיהם מושקעים בסוגה עילית, יופקע. ח"כ לוין הגיב לכך ואמר כי יש הסדר פשוט, הערוצים המסחריים חיים מפרסומות וערוץ 11 מכספי מדינה, הם לא צריכים לקבל מימון נוסף כי בסוף הכל מתגלגל על חשבון הציבור.

מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי המטרה של הממשלה הזו היא לשנות וצריך לשנות. הוא הוסיף כי קשת ורשת סיימו ברווח של כמעט 100 מיליון שקל, ואת המיליונים שסלקום ופרטנר מעבירים להם צריך להעביר לתוכן. לדבריו, מטרת הצעה החוק היא להעביר כסף לרשת ורשת.

ח"כ מגן תלם סיכמה את הישיבה ואמרה כי הדיון לא מוצה והודיעה כי הוא יימשך בשבועות הקרובים.