ועדת העבודה והרווחה דנה (יום ג', 1.3.22) במצוקתם הכלכלית של אזרחים ותיקים בעלי פנסיות נמוכות, שאינם זכאים להשלמת הכנסה.

לדברי יוזמת הדיון אלינה ברדץ'-יאלוב, יו"ר ועדת המשנה לקידום תעסוקה וסיוע לאזרחים-ותיקים ללא רשת ביטחון פנסיוני, עולים חדשים שעלו בבני הארבעים לחייהם, לא צברו בארץ די שנות עבודה לפנסיה. ישראל ביתנו נאבקו להעלאת קצבת הבטחת ההכנסה של אזרחים ותיקים. לא כל האזרחים הוותיקים זכאים כיום בהכרח לקצבת פנסיה חודשית מעבר לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, שכן לא הייתה קיימת לפני 2017 חובת חיסכון בשנים בהם היו חלק ממעגל העבודה. אין כיום נתון כולל ביחס לשיעור הכיסוי הפנסיוני של האזרחים הוותיקים וגובה ההכנסה החודשית מחסכונות פנסיוניים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, הדגיש כי "בתקציב החדש הקצבנו מיליארד וחצי ש"ח לשיפור מצבם של גמלאים חסרי פנסיה מספקת, וגם לניצולי השואה דאגנו להעלאת הקצבה מ-4,000 ל-6,500 ש"ח, בסה"כ הוקצו כ-17 מיליארד לסיוע לגיל השלישי. אין לנו פתרונות ישירים ומיידים לסייע לחסרי פנסיה מספקת, וזה אתגר המצוי לפתחנו".

טטיאנה מזרסקי תהתה מדוע אזרחים ותיקים שהם נכים קיבלו רק 75% מהתוספת לגמלת הנכים, ואילו מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הבהירה כי במהלך השנים הנכות רק מחמירה ויש להעלות את הקצבה ולא להפחיתה, והדגישה את חוסר-מוכנות בתי האבות לקלוט קשישים בעלי רקע נפשי.

לדברי מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, לראשונה הייתה בתקציב האחרון פעולה משמעותית לאזרחים ותיקים, והביע תקווה כי בתקציב הבא תושלם תוספת הנכות לאזרח ותיק ל-100%.

לפי עו"ד לבנה עזרא, מנהלת אגף אזרח ותיק וגמלאות קיום במוסד, המשרד עושה כל המאמצים בשביל למצוא את אותם הגמלאים הזכאים לקצבת הכנסה. עד היום נמצאו כעשרת אלפים זכאים חדשים, והמשרד עובד על-מנת לאתר זכאים נוספים. עלי בינג, רכז הביטוח הלאומי באגף התקציבים הדגיש כי אין נגרע מאומה מקצבת הבטחת הכנסה (בסך 3,799 ש"ח) של אזרח-ותיק, והוא ראשי לעבוד ולהרוויח בנוסף 2,500 ש"ח שלא מפחיתים מקצבת השלמת-ההכנסה שלו.

ששי שדה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, סיפור את סיפורו של אביו ואמר "אבי בן 80, נולד לפני קום המדינה ומשתכר היום 2,099 ש"ח מביטוח לאומי, אבי שעבד כל החיים שלו ולחם את כל מלחמות ישראל מתעקש כל יום לצאת לעבוד". בתגובה לדבריו של שדה אמר מנכ"ל הביטוח לאומי כי הסכום שאביו מקבל לא-הגיוני והוא מעוניין לבדוק זאת אישית.

לפי נתן שבע, כלכלן במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בתקציב האחרון נרשמה עלייה של 17% בקצבת השלמת-ההכנסה של אזרחים ותיקים חסרי פנסיה מספקת. שיעור הגברים המקבלים פנסיה מגורמים שונים בארץ הוא 49.7% (37.7% אצל הנשים). ההכנסה הממוצעת לגברים מפנסיה היא 8,125 ש"ח, לעומת 5,203 ש"ח אצל הנשים. שיעור הגברים המקבלים פנסיה מגורמים בארץ ומחו"ל הוא 54.3% (41.3% אצל הנשים) כאשר ההכנסה הממוצעת לגברים מפנסיה היא 7,761 ש"ח בחודש, לעומת 5,040 ש"ח אצל הנשים.

לפי נתוני סקר הוצאות והכנסות משקי בית בשנת 2018 כ-62.3% לא קיבלו קצבת פנסיה חודשית, ו-35.9%קיבלו קצבה חודשית בסכום של מעל ל-1,000 ש"ח. לכאורה עולה כי שיעור הזכאים לקבלת קצבת פנסיה חודשית נמוך יחסית, אך נתונים אלו לא בהכרח מעידים על מצבם הכלכלי ויש לקחת בחשבון מספר הסתייגויות: כספי הפנסיה שהופקדו לפני שנת 2008 היו ניתנים למשיכה כמשיכה חד-פעמית ללא קצבה, כך שאלה שמשכו את כספי הפנסיה שלהם לפני 2008 לא זכאים לפנסיה ולכן אינם נכללים לכאורה בנתונים אך ייתכן שהם מתקיימים בפועל מהחיסכון הפנסיוני לאורך השנים. אלה שפרשו לאחר שנת 2008 יכלו למשוך את הכספים שהופקדו לפני 2008 כמשיכה חד-פעמית ואת היתר לקבל כקצבה. בנוסף, ייתכן שישנם כאלה שבמקום להפקיד לפנסיה לאורך השנים בהן לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני, השקיעו כספים באפיקי חיסכון שונים, לרבות בנדל"ן ושוק ההון, ועל כן גם במקרה זה ייתכן שיש להם הכנסה חודשית מחסכונות שאינם נכללים בהכנסות מפנסיה.