הפיכת עבירות תעבורה למנהליות: חשש מפני פסילת רשיונות סיטונאית

ועדת הכלכלה החלה (יום ד', 11.5.22) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להפרות תעבורה מנהליות. ח"כ לימור מגן תלם, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה כי הצעת החוק מהווה שינוי תפיסתי נורמטיבי, שהופך את עבירות התעבורה מעבירות פליליות להפרות מנהליות שאינן פליליות, ונועדה לתת מענה טוב יותר לאכיפת תעבורה. "אני מאמינה שזו רפורמה חשובה שתפעל לטובת הציבור כולו, ותהייה סנונית ראשונה שתאפשר הפיכת עבירות פליליות נוספות להפרות מנהליות", אמרה.

ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט", הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המנהלי, וכן להסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מנהלי לתעבורה. הצעת החוק לא נועדה לבטל את עבירות התעבורה הפליליות על אותן התנהגויות שיוגדרו כהפרות תעבורה, אלא לקבוע כי ברירת המחדל שלהן תהייה אכיפה מנהלית, שלצידה ניתן יהיה לפתוח בהליך פלילי במקרים בהם תתגלה חומרה מיוחדת שמצדיקה זאת.

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, אמר כי המשרד שם לו למטרה לטייב את ההליכים המשפטיים ולתת שירות טוב יותר לאזרח. הוא הוסיף כי המצב היום פוגע באיכות האכיפה ודווקא עברייני הכביש המסוכנים מנצלים את העומס בבתי המשפט, וכן גם השירות לאזרח, שמחכה זמן רב ליומו בבית המשפט, נפגע.

דוידי הסביר כי קבלת קנס לא תהייה התחלה של הליך פלילי, ומי שירצה לערער עליו יוכל לעשות את זה בפני בית דין דיגיטלי, שיאפשר לכל אזרח להגיש ראיות בצורה מהירה. עו"ד דוידי הבהיר כי המשרד יסייע לכל מי שצריך בהתמודדות עם המעבר לשירות הדיגיטלי, והוסיף כי מדי שנה נמחקים 100 אלף תיקים בשל העומס בבתי המשפט, אותו מנצלים העבריינים הסדרתיים. לדבריו, המהלך יפחית את העומס מהשופטים ויאפשר להם לעסוק בטיפול באותם עבריינים סדרתיים ובעבירות מסכנות חיים.

עו"ד מיכל רשף ממשרד המשפטים הוסיפה כי במקים חמורים שמסכנים חיים ניתן יהיה לקיים הליך פלילי. היא הסבירה כי מי שיקבל קנס מנהלי יוכל להגיש השגה, אותה יבחן גורם מנהלי בכיר שיסמיך מפכ"ל המשטרה. אפשרות נוספת תהייה לערער על החלטת הגורם המנהלי בפני בית הדין המנהלי לתעבורה שיוקם.

יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי יעקובי, אמר כי לכל דוח מצטרפות נקודות וארבעה דוחות ברירת משפט יכולות להוביל לשלילת רישיון לשלושה חודשים. הוא הסביר כי כיום צריך להתקיים הליך פלילי, בו חובת ההוכחה מוטלת על המדינה, בעוד שההצעה הופכת את הנטל על האזרח, שיצטרך לשכנע ששוטר סתם התנפל עליו. לטענתו, המצב החדש יוביל לכך שיהיו עוד 20 אלף נהגים שרישיונם יפסל מדי שנה, בגלל שלא תהייה להם אפשרות להתגונן. עוד טען עו"ד יעקובי כי במרכז הארץ אין עומס בבתי המשפט לתעבורה, וציין כי בצפון שופט דן ב-5,500 תיקים בשנה בעוד שבמרכז שופט דן ב-500-700 תיקים בשנה.

ראש תחום יעוץ וחקיקה באגף התנועה במשטרה, רב-פקד סימונה זילבר, אמרה כי האינטרס של המשטרה הוא לאפשר לתת דגש לעבירות חמורות בבתי המשפט לתעבורה, לצד טיפול יעיל יותר בעבירות הקנס. היא ביקשה לקדם גם הסדרה של אמינות מכשירי האכיפה בחקיקה, כדי לפתור אחת ולתמיד את הטענות כלפיהם. ח"כ יעקב מרגי שאל האם כוונת המשטרה להביא מכשירים אמינים יותר, או רק לקבוע שהקיימים אמינים. זילבר השיבה: "עמדתנו היא שאין בעיה עם אמינות מכשירי האכיפה הקיימים".

מנהל תחום משפט מנהלי בסנגוריה הציבורית, עו"ד יגאל בלפור, אמר כי הסנגוריה תומכת עקרונית במהלכים של דה פליליזציה ומעבר למתכונת מקוונת יכול לאפשר לאזרח להציג טענותיו בצורה יעילה יותר, אבל צריך לוודא שהדבר לא יפגע במוחלשים. הוא הוסיף כי יש מקרים בהם חשוב לאזרח להופיע ולטעון טענות בעל פה, וצריך לשמור על האפשרות הזו.