ברביבאי: "רפורמת הייבוא תיבחן בהשפעתה על המשק"

מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הציג את פעולות המשרד לקידום הרפורמה וציין כי המשרד יהיה ערוך להשקת רפורמת היבוא בזמן, כאשר החלק הראשון שלה יכנס לתוקף כבר בתחילת חודש יוני הקרוב. לדבריו, הרפורמה פועלת בשני מישורים - יוצרת הקלה לגבי יבוא על-פי התקינה הישראלית וגם מאפשרת יבוא מוצרים על-פי תקן בינלאומי. מלכא הסביר כי הדבר יוביל לגיוון ותחרות במוצרים רבים לרבות מוצרי חשמל, עגלות, רהיטים ועוד. כמו-כן פירט את פעולות משרדו ביחס לאכיפה ופיקוח ברפורמה, הקשר עם היבואנים, נהלים ועבודת מטה ומחשוב.

ח"כ יוראי להב הרצנו: "הציפייה שלי היא שהממשלה תעשה ככל העולה בידה לטפל ביוקר המחיה. הרפורמה ביבוא היא משמעותית עבור הצעירים, זה תהליך היסטורי ויום חשוב. אנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה".

ח"כ אורי מקלב: "אין ספק שהפיקוח והתקינה משפיע על הביטחון הצרכני ועל חיי אדם. מצד שני, צריך לחשוב איך עושים זאת בצורה קלה יותר ולמצוא דרך שמרככת הגבלות וחסמים".

סגן השר ח"כ אביר קארה: "בסוף כולם באו עם ראש פתוח כאשר המטרה היא להטיב עם האזרח הפשוט במדינה שבה האזרח כורע תחת נטל יוקר המחיה. הפחתת אסדרה בסדר גודל כזה מובילה לדברים נפלאים ולהגדלת התחרות. אין סיבה שיהיה תקן ישראלי ייחודי לכלכ כל הרבה מוצרים ופריטים. צריך להביא סוף לפקק הזה כדי שנוכל לייבא מוצרים ולייצר בשורה עבור אזרחי המדינה".

מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, פנינה אורן שנידור: "הרפורמה במזון היא נדבך נוסף ברפורמת היבוא, שעניינה יבוא מזון רגיש במסלול אירופי. כלומר, העברת אחריות מהרגולטור ליבואן ללא צורך לבדוק כל מוצר ומוצר שנכנס ארצה. הפיקוח שלנו יהיה בדיעבד בדרכי השיווק. אנו פועלים בשני מישורים - אימוץ אסדרה אירופית בנוגע למזהמים כימיים ומיקרוביולוגיים. לגבי מערך האכיפה, עלינו לגייס אנשים נוספים ולבנות אותו".



נציגת אגף תקציבים במשרד האוצר, נועם דן: "הרפורמה הזו תסייע בהפחת יוקר המחיה. מדינת ישראל מתייצבת לראשונה לצד מדינות מפותחות המתנהלות על-פי יבוא על סמך הצהרה. בישראל זה חדשני. כל העידכונים באסדרה האירופית יחודשו אוטומטית בישראל. אנו נרגשים לקראת כניסתה לתוקף של הרפורמה".

מנכ"ל מעבדות ITL LTD, אופיר גמליאל: "אנו בעד הרפורמה. מכון התקנים הינו מונופול בתחום בדיקות הייבוא, וישנם מקרים רבים בהם קיים חוסר איזון משווע בין המכון למעבדות המשמר את מעמדו של המכון כמונופול ובסופו של דבר פוגע בציבור הצרכנים ומעלה את יוקר המחיה".

ח"כ רון כץ: "אנו צריכים להרחיב את הרפורמה. אין שום סיבה לתקנים ייעודיים למדינת ישראל. זה יום היסטורי, מדובר בקפיצת מדרגה ענקית לקראת הורדת יוקר המחיה במדינת ישראל".

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, רן הילמן: "הרפורמה גדולה ומשמעותית והעבודה עליה נמשכת. גם מול הממונה על התקינה יש תהליכים שעדיין נותרו פתוחים. החודשים הראשונים יהיו מאתגרים לרגולטור וגם ליבואנים, ולכן מומלץ בהתחלה ליידע על ליקויים שמזהה הרגולטור בתהליך האכיפה לכלל היבואנים כדי שלא יעשו את אותן טעויות. האכיפה, לפחות בהתחלה, צריכה להיעשות באופן מושכל למי שפעל באופן שלא מסכן את הציבור".

עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בעמותת לובי 99, אמרה כי יש לצמצם את רשימת החריגים ברפורמה בייבוא כך שיותר מוצרי צריכה בסיסיים ייכללו במסלול האירופי. עוד הוסיפה כי רוב מוצרי הצריכה הבסיסיים המיובאים לישראל עוברים בדיקות רבות ומקיפות במדינות המקור, ולכן אין צורך להשקיע משאבים נוספים בבדיקות מעבדה יקרות בעת היבוא לישראל או בהתאמת המוצרים לתקנים ישראלים ייחודיים.

ח"כ יבגני סובה: "הרפורמה בייבוא היא אחד המרכיבים החשובים ביותר של הממשלה, בעוד מספר שבועות נתחיל ליישם את זה ולהרגיש את זה. מקווים שהשינוי יגיע כמה שיותר מהר. הצלחתה הרפורמה זו הצלחת הקואליציה. רוצה שאזרחי המדינה ירגישו את זה כבר בשבועות הקרובים".

יו"ר הוועדה מיכאל ביטון בירך את משרדי הממשלה על תמיכתם ברפורמה והוסיף: "יש הרבה עבודה על-מנת לפתוח את השוק לחלוטין, באופן אמיתי. הוקדשו עשרות שעות עבודה לטובת הרפורמה הזו במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, ולבסוף התוצאה הייתה של רפורמה שונה ממה שהוגשה לכנסת - משובחת יותר". לסיום, ביקש ביטון לשים לב ללוחות הזמנים אליהם התחייבה הממשלה ביישום הרפורמה וכן למנגנוני האכיפה.