משק בית ממוצע מוציא על דיור 25% מסך ההוצאה שלו

ועדת החוקה קיימה (יום ג', 21.6.22) דיון מיוחד על משבר השכירות והזכות לקורת גג- מעקב על הרפורמה בחוק השכירות. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח: "הדיון מתקיים מכוח אחריותנו לחוק השכירות והשאילה המסדיר את אופי היחסים בין המשכיר לשוכר. 30% ממשקי הבית בישראל חיים במציאות של השכרת קורת גג. כולנו יודעים את עומק המשבר בתחום הדיור והשלכתו הדרמטית על כל ענפיו, על החוסן הכלכלי והחברתי, על איכות החיים של ותיקים ומשפחות צעירות, על תרומתו ליוקר המחיה ועד כמה הוא מנקז לתוכו חלק מהליקויים הכלכליים העמוקים ביותר בכלכלה הישראלית.

"אתמול נפתחה רשמית או למחצה מערכת הבחירות לכנסת אך אני מאמין וחושב שגם בממשלת מעבר יש צעדים שניתן לנקוט בהם כלפי חלק מחוליי התחום. החלטת רה"מ רק מעצימה את חובתנו כוועדה מפקחת לעסוק בנושא. טוב שמתעוררת מחאה ואני מאמין שהיא תחייב את כל המפלגות להציג בפני ציבור הבוחרים והבוחרות סדר יום מגובש בתחום הדיור בכלל ובתחום ההשכרה בפרט. מפלגה שלא תשכיל להציג צעדים קונקרטיים לא תזכה באמון הבוחר.

"כל מי שמישיר עיניו למציאות, יודע שתיקוני החקיקה שהכנסת אישרה ב-2017 לא השיגו את מטרתם. ניתן היום בדיעבד לראות בהם כמעט תיקונים קוסמטיים. ביחס להצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת, המרכיב הדומיננטי שהתייחס לצורך להסדיר את סוגית המחיר נעלם לחלוטין בהצעת החוק הממשלתית לצד מרכיבים חשובים נוספים. אין ספק שהתערבות שלטון בתנאי שוק חופשי היא לא דבר מובן מאליו, אבל אם ישנה סיטואציה שמן הראוי שהמחוקק והממשלה יתנו דעתם היא משבר הדיור במדינה שלא עתיד להיפתר באבחת חרב. הוא רשום על שמן של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים.

"מעטות המדינות שבהן המדינה מחזיקה ברוב המכריע של הקרקע והכישלון להביא מזור בתחום הזה מחייב צעדים לא שגרתיים. דומני שמגיעים לנקודה שבה אין ברירה אלא להתערב בסחרור המחירים בשוק השכירות. בניגוד לשר האוצר אני לא מקבל את הטענה שעלית המחירים היא כותרת עיתונאית. יש דגמים שונים להתערבות, יש פתרונות קצרי טווח ויש יותר אסטרטגיים".

עוד אמר קריב: "לא אחת בדיוני הוועדה, כמו בחוק ההסדרים וחוקים אחרים שיש לאוצר התערבות, פעם אחר פעם נעשית על-ידי האוצר השוואה למדינות מתקדמות כלכלית. ההשוואה לא יכולה להיות סלקטיבית רק כשהיא מתאימה למדיניות מצמצמת של הממשלה. מי שרוצה להיות אמיץ שיביא דוגמאות לרגולציה במדינות המתקדמות, למעורבות המדינה בבינוי דיור ציורי ועוד. ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במימוש זכויות היסוד לקורת גג ואני שב ומזכיר שבניגוד למדינות העולם הערבי, בעלות המדינה על הקרקעות דרמטית.

חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה): "כבוגרת מחאת 2011 בלתי נתפס שהמחירים רק עלו. יש פה לא רק בעיה של היעדר מדיניות סדורה אלא מניעה קשה מהדרג הפוליטי שנה אחר שנה לעשות מהלכים אמיצים. אין שום אסדרה להבנת מגמות ותהליכים בשוק הנדל"ן. במיוחד כשהמדינה היא זו שאומרת שהיא מעדיפה שכירות ארוכת טווח עליה להסדיר את התחום. בחוק ההסדרים עבר תיקון להשקעה המוסדית בשוק ההון והצד השני- בניה של דיור ציבורי ובר-השגה הוא דבר שיש להשלים.

"מינימום האחריות שלנו הוא לחייב בכל פרויקט ממשלתי את האחוזים לדיור בר-השגה ודיור ציבורי. יש פה כשל מדיניות מופרע לחלוטין. ישראל הייתה מדינה ענייה שבנתה לאורכה ולרוחבה. היום היא מדינה עשירה שמתרברבת בצמיחה אבל כלום לא מחלחל מטה לשוק הדיור. המדינה היא המונופול הגדול של הקרקע והיא גם לא עושה איתו כלום כדי להקל על הציבור. לא ייתכן שמי שהתמזל מזלו וזוכה בהגרלה יהיה לו ללא קשר למצבו הכלכלי ולא ייתכן שקורת גג לא תהיה מוסדרת בקריטריונים של מצב כלכלי אלא במזל, זו מדיניות מבישה. רק אחריות ממשלתית ברורה האומרת שדיור ציבורי הוא ערך עבור המדינה ודיור בר-השגה זו הדרך לתת פתרון לזוגות צעירים".

עו"ד מיה נורי, חברת מועצת העיר ת"א יפו ומחזיקת תיק הנגישות: "בשעה שאנחנו מדברים מתארגנת מחאת אוהלים חדשה, עם אנשים מכל הארץ שלא יכולים לשאת את הסיטואציה. אנחנו דור שיצא לשוק העבודה לאחר המשבר הכלכלי של 2008. מי שיוכל להמשיך לקנות דירות הם רק אנשים שיש להם משפחות עשירות, מי שאין לו שכר בהייטק לא יכול להצליח בכך. צריך שאנשים יוכלו לשכור דירות במחירים נורמליים לטווח ארוך, שתהיה לנו קורת גג. יש לנו פוביה בגלל חוק הגנת הדייר, ובגלל זה שוק השכירות פרוץ לחלוטין. בזמנו נאמר ש-10% יהיו לדיור בר-השגה, אך גם זה מוגבל כי לאחר 20 שנה שולחים לשוק הפרטי. זה דבר שצריך להיות לצמיתות.

"כמי שנולדה וגדלה בת"א אני נדחקת החוצה. אין שום הבנה או רצון להסדיר את שוק השכירות הפרטי. זה גם לא נכון שאנשים יקנו דירת 5 חדרים ביום של החתונה ולכן הדבר הנכון הוא שאנשים יוכלו לעבור דירות בהתאם למצב המשפחתי.

"חוק שכירות הוגנת הוא דל ואין בו כלום וכל הדברים הרציניים שהיו בחוק התפוגגו. אם יש לי תקלה בדירה, אין שום סנקציה לתיקון הפגמים. פתרון יכול להיות יחידת אכיפה לדירות לא ראויות למגורים. נשמח לקבל סמכות כזו בעיריית ת"א כדי לאכוף. ברור שהטלת מס יכולה להתגלגל על השוכרים, אך מס נועד לייצר התנהגות ואם רוצים איזו סנקציה נטיל זאת עליהם ונבטל בהתאם להתנהגות מסוימת".