תקציבי הביטחון והבריאות יקוצצו כדי לממן את הסכם המורים

שר הביטחון בני גנץ אישר קיצוץ דרמטי של 1.3 מיליארד שקלים מתקציב משרדו כחלק מהקיצוץ הרוחבי שנועד למנוע את ביטול הסכם השכר עם המורים. כך פורסם לראשונה (יום ג', 25.10.22) בכאן חדשות. זאת, למרות שמשרד הביטחון קיבל הבטחה שיוחרג מקיצוצים כאלו.

בנוסף, מאות מיליונים יקוצצו ממשרדי הבריאות והרווחה. היועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג, מתנגד בתוקף ואומר שקיצוץ שכזה, ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות, אינו חוקי.

את הקיצוץ אישר השר גנץ אחרי ששוחח עם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, חברת מפלגתו, שחתמה על ההסכם עם הסתדרות המורים יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן רק בשבוע שעבר. בסביבתו של גנץ אמרו שהוא "הבין את חשיבות ההסכם". קידום הקיצוץ הרוחבי בידי ראש הממשלה יאיר לפיד פורסם הבוקר בכאן רשת ב, ובסביבתו אמרו כי התקציבים החברתיים לא ייפגעו.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "מדובר בקיצוץ מותנה לשנה הבאה, שיבוטל עם העברת תקציב המדינה לשנת 2023. ישנם עודפים שנשתמש בהם בתקציב הבא ואנחנו נדאג ששירות חברתי לאזרח לא ייפגע, להפך, האזרחים רק ירוויחו מזה והמורים יקבלו את הכסף שמגיע להם". מפלגת העבודה הודיעה שתצביע נגד יוזמת הקיצוץ אותו כינתה: "אכזרי ומיותר".

לפיד התייחס לפרסום על כך ששר האוצר ושרת החינוך אישרו את הסכם השכר עם המורים תוך שהם עוקפים את הייעוץ המשפטי. "אנחנו צריכים לסגור את המקורות התקציביים להסכם", הוא אמר. "בוודאי שלחצתי והייתי חלק מהמאמץ. ההסכם הזה בעיניי חוקי, אם נצטרך לעשות פה ושם תיקונים, נעשה אותם".

החשש מביטול ההסכם עם המורים מגיע בעקבות מכתב חריף של היועץ אסי מסינג, שחשף כיצד אושר הסכם השכר. לפי המכתב, מאשים מסינג את ליברמן ושאשא-ביטון כי פעלו באופן תקדימי ובלי שום סמכות בחוק כשחתמו על ההסכם עם יפה בן-דויד והסתדרות המורים.