"הממשלה לא תהיה מעל החוק - היא תהיה החוק"

בהתייחסה לשאלת ההבדל בין מסמך הכנה לבין נוסח הצ"ח אמרה יועמ"שית הכנסת: "ליו"ר ועדה יש סמכויות עודפות כך שהוא רשאי לקבוע את סדר היום ונושא מסוים. ככל שהנושא יקודם כהצ"ח מטעם הוועדה או פרטית כמובן שעבודת הוועדה נעשית בהתאם לנוסח. לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש יחד עם המצע לדיון והפירוט לגביו, ולהעביר מסמך הכנה שנהוג בוועדות המחוקקות ובפרט בוועדה הזו. מניחה שצוות הייעוץ המשפטי לוועדה עובד על מסמך כזה. המסמך יבטא את כלל הדעות וההשקפות ויהיה אובייקטיבי כמתחייב מתפקידנו בחוק.

לשם הפיכת הנוסח להצ"ח מטעם הוועדה נדרשים תנאים שבתקנון - הפרשנות הנכונה לתקנון היא שכשכתוב חו"י ההסדר המהותי צריך להיות כזה שמתאים לחו"י והשאלה אם נושא היועמ"שים מתאים לכך היא שאלה שתצטרכו לדון בה. בלו"ז כזה גם אנחנו לומדים את ההסדר ולא נתחמק מתשובה בשאלה הזו. נכון לעכשיו מראה שדרך המלך היא הצ"ח פרטית מהסיבות שציינתי.

כשנחקק חוק הכנסת בדיונים שנעשו ביחס לייעוץ המשפטי, המטרה הייתה במיסוד הייעוץ לחזק את מעמד הכנסת לא רק בתוך הבית אלא גם ביחס לרשות המבצעת והרשות השופטת. אחד המשפטים שנאמרו היו דברי הנשיא לשעבר ח"כ לשעבר רובי ריבלין שאמר שייתכן שהיועמ"ש לעיתים יטעה אך במקום בו יש מרכבת כוחות פוליטיים שכל אחד מושך לכיוונו, חשוב שיהיה אדם אחד שניתן לפנות אליו ללא פניות וגם אם ייתן לנו פרשנות משפטית כזו או אחרת נדע שהיא תהיה נקייה ואובייקטיבית. זו העבודה שלנו. לצד המסמך של יו"ר הוועדה כתוב מי בעל האינטרס של מי שכתב ואתם יודעים לקרוא אותו בעיניים מסננות. אנחנו במסמכים שלנו נשתדל לתת את כלל העמדות והסוגיות וכן לפערים שאנחנו רואים במסמכים אחרים".

"יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק"

בתגובה לשאלת ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס להצ"ח אמרה יועמ"שית הכנסת כי "במובן הצר הצ"ח עוסקת בייעוץ המשפטי לממשלה ולא לכנסת ולכן אנחנו יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק ואין כל ניגוד עניינים. כיועמ"שית לוועדת האתיקה אני תמיד אומרת שהתרופה לניגוד עניינים בכנסת היא גילוי נאות. היועמ"שים של משרד המשפטים נותנים את עמדתם גם כפקידי ציבור וגם כנציגי היועמ"שים. הם לא צריכים לעשות גילוי נאות משום שהוא נעשה ולו רק באמצעות השלט על השולחן כשידוע שמדובר על נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.

במישור השלישי - גם היועמ"שית לממשלה על כלל יועציה וגם אנחנו כיועמ"שית לכנסת על כלל עוה"ד, כולנו פקידי ציבור ואנחנו עושים את תפקידנו בנאמנות ומכוח החוק ואם נחוש שאנחנו בניגוד עניינים לעניין מסוים נעשה גילוי נאות".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "הדיון בשאלת מעמד הייעוץ המשפטי, זו דוגמה נפלאה, היועמ"שית אומרת את עמדתה והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה והדבר נבחן במעלה הדרך ע"י בית המשפט או לא בהתאם פרצודדורה. המטרה היא שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה יותר דומה לייעוץ המשפטי של הכנסת".

בהמשך הדיון הצטרפו שר המשפטים יריב לוין, והשר לשעבר פרופ' דניאל פרידמן.

פרופ' פרידמן אמר בדיון כי הוא אינו תומך בהפיכת היועצים המשפטיים לממשלה לעמדת משרת אמון: "לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזו או מפלגה אחרת". עוד אמר: "צריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים".לא צריך להגדיל את היקף המינויים הפוליטיים. צריך להתייחס בכבוד ליועצים המשפטיים, גם אם לא מקבלים את דעתם. המילה האחרונה, בין אם מקובלת או לא, היא של בית המשפט. איש לא חולק. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה של הממשלה, גם אם זו לא זהה לעמדת היועמ"ש".

פרופ' שמעון שטרית, שר המשפטים לשעבר אמר בדיון: "אנחנו לא נמצאים בימים כתיקונם - אנחנו נמצאים היום במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת, חובקת כל מבחינות ברפורמות המוצעות, באווירה של עימות ואולי אפילו אווירה של עוינות כלפי הרשות השופטת וכלפי מערכת המשפט בכלל"

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, התייחס לסעיפי הרפורמה של לוין, והקריא את עמדת היועמ"שית: "אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק בנוסחן הקיים, הממשלה ושריה יפסיקו בפועל להיות כפופים לדין. הסיבה לכך היא שבשיטתנו הפרלמנטרית, הממשלה משפיעה בצורה כמעט מוחלטת על הקואליציה בכנסת, ועל כן היא יכולה לחוקק בהתאם לרצונותיה, בוודאי כאשר היא נשענת על רוב פרלמנטרי מוצק; הממשלה גם יכולה לתקן בקלות את חקיקת היסוד, ולפי אחת ההצעות, במקרה זה לא תהיה עליה ביקורת שיפוטית כלל; בהתאם להצעה שעומדת בפנינו היום, הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה ותסתייע בעורכי דין פרטיים אשר יגבו אותה היה והחלטותיה ייתקפו בהליכים משפטיים; במקרה שבו גורם כלשהו יבקש לאתגר את קביעותיה של הממשלה, התיק ינותב למערכת משפטית שאת שופטיו – לפי הצעה אחרת שעלתה – הרשות המבצעת תמנה; אותה רשות מבצעת תוכל גם לעקוף את קביעותיה של המערכת המשפטית הזו, באמצעות הרוב הפרלמנטרי הנתון לה בכנסת, בדרך של פסקת התגברות שדורשת רוב רגיל".

"אין צורך בהסברים מורכבים על-אודות דמוקרטיה כדי להבין זאת: מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק,, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק".

על תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה אמרה: "בזכות מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה – המתנהלת כתף אל כתף עם גורמי הביצוע – ההחלטות המתקבלות זוכות למעטפת הגנה המאפשרת להן לעמוד היטב גם בהליכים משפטיים ולצאת מהכוח אל הפועל, כפי שאסביר בהמשך כשאתייחס לנושא הייצוג".

"היכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו בהבטחת שלטון החוק בעבודת הרשות המבצעת נשענת על שני מרכיבים עיקריים: היותו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עצמאי, מקצועי וא-פוליטי, והמעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי, המבטאת עבור המשרד הממשלתי את הדין, אלא אם בית משפט מוסמך קבע אחרת".

"המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית נובע מכך שהיועץ המשפטי של המשרד משמש זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה במשרד הממשלתי, אשר כפוף לה מבחינה מקצועית. אם השר חולק על חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, הוא יכול להשיג על כך בפני היועצת המשפטית לממשלה".

לוין: "השר הוא עציץ"

שר המשפטים יריב לוין הגיב על החוק כי "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג אותה ולא את דעתם הפרטית"

השר לוין הוסיף: "הייתי בישיבה עם היועמ"שית, לרבות עם גיל לימון – אתם חושבים שמישהו אמר לי דבר וחצי דבר – על מה שעומד להיאמר פה? כלום. אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים לומר לפני שהוא מופיע בוועדת החוקה?.

עוד אמר לוין: "כאשר נכנסתי למשרד המשפטים, שמתי לב שבניגוד למשרדים אחרים, אין בכל הלשכה עציצים. אתם יודעים למה? כי מבחינת הייעוץ המשפטי, השר הוא העציץ".