ליזמים יתאפשר לבקש פינוי שדות מוקשים על חשבונם

בשנת 2018 נערכה שורה של תיקונים בחוק, שהמרכזי שבהם הוא הרחבת סמכות רלפ"ם גם לגבי שטחי נפלים. בתיקון נקבע הסדר חדש לפיו ניתן יהיה לפנות שטחי נפלים לבקשת יזם המעוניין בשטח, ולחייבו בדמי פינוי. ההסדר בעניין פינוי נפלים (ועמו ההסדרים הנוגעים לפינוי מוקשים נגד טנקים, פינוי שדה מוקשים על סמך סקר, סיוע למשטרה בפינוי נפלי רקטות ופעילות זמנית בשדה מוקשים) נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים כדי לבחון את יישומו בפועל, בטרם יחוקק כהוראת קבע. ההסדרים צפויים לפקוע ב-15 בפברואר.

בנוסף, נקבע בחוק כי בנוסף לפינוי על חשבון יזמים, תוכל הממשלה לממן פינוי שטחי נפלים, כפי שנעשה לגבי שדות מוקשים. עם זאת, כדי להבטיח שמימון פינוי שדות המוקשים לא ייפגע כתוצאה מכך, נקבע כי פינוי שטחי הנפלים יהיה מתקציב תוספתי, והוא לא יבוא מתוך 27 מיליון השקלים המיועדים לפינוי שדות המוקשים.

בהצעת החוק אשר אישרה היום הוועדה, מבקשת הממשלה לערוך מספר תיקונים בחוק, כאשר המרכזיים שבהם הם הפיכת הוראת השעה בעניין פינוי נפלים (ושאר ההסדרים מהתיקון בשנת 2018) להוראת קבע, והוספת האפשרות כי בדומה לנפלים, ניתן יהיה לפנות גם שדה מוקשים לבקשת יזם ועל חשבונו.

בהצעת החוק מוצע גם לקבוע כי לא תידרש עוד פנייה למפקד הצבאי החתום על צו סגירת השטח, וביטול הצו יהיה אוטומטי, כדי לקצר ולייעל תהליכים. בהצעת החוק מוצע גם כי נוכח הסרת הצורך בחתימת המפקד הצבאי על שחרור השטח, ניתן גם להוריד את סייג האחריות הפלילית שנקבע בחוק המקורי, ולהסתפק בנוסח סעיף הרשלנות הקיים בחוק העונשין.

הוועדה דחתה את בקשת הממשלה להסיר מהחוק את תפקידה של הרשות לייעץ למערכת החינוך לגבי פעילות הסברה לשם הגברת המודעות להתנהלות בטיחותית ולצמצום סיכונים.

ח"כ דוד אמסלם תהה מדוע המדינה גובה כסף מרמ"י או מהיזמים על פינוי מוקשים או נפלים, שהרי המדינה תמיד אחראית לנושא, והעלויות ממילא מתגלגלות על האזרח במחיר הקרקע. ח"כ משה טור-פז תהה מדוע יש צורך ברשות במתווך, והיזמים לא יכולים להתקשר עם חברות פינוי ישירות, ולקצר את הסרבל והביורוקרטיה.

עו"ד יערה סרלין, יועמ"ש רלפ"ם, אמרה כי "הרשות תמיד תישאר הגורם המפקח העליון. היזם לא עובד פרטית מול חברה אלא הוא מעביר את הכסף אלינו. אנחנו מפרסמים מכרז, ואנחנו מפקחים דרכו מתוקף האחריות שלנו". עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "יש ספקטרום של אפשרויות, בין ההצעות של חברי הכנסת. לקחנו צעד לכיוון הפרטי, לאפשר ליזמים לשים כסף, אבל חייבת להיות אחריות למדינה, ולכן הפיקוח חייב להישאר".

ח"כ אורנה ברביבאי בחנה את נתוני הרלפ"ם ושאלה מדוע בשנים 2022-2019 יש ירידה של 64% בהיקף הפינויים? שרון חדד, מנהל הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, השיב כי התקציב של 27 מיליון השקלים נשאר זהה לכל אורך השנים, בלי כל הצמדה, אך כל התשומות התייקרו - עלויות העובדים, עלויות הביטוח, הסולר וכו', ולכן ניתן לבצע פחות פעילות באותו תקציב. במקור סברו שיגיעו גם תרומות שיסייעו לפעילות אבל הן לא ממש הגיעו. ה-27 מיליון הם רק למוקשים, על-פי חוק, אז את השכר של העובדים בחטיבת הנפלים אנחנו ממנים רק מהתקורות של הפעילות. בישראל 150 אלף דונם של מוקשים, ועל 100 אלף מהם הצבא כבר ויתר. במשאבים הקיימים שלנו, ייקח לנו לפחות 100 שנה לזכות את כל השטחים הללו. בתקציבים כאלה חברות פרטיות מחו"ל לא יבואו, וחברות ישראליות נוספות לא יקומו. כיום יש בארץ רק שתי חברות שניתן להעסיק, וגם זה משפיע על קצב ההתקדמות.

חיים רוקח, ראש מועצה אזורית גולן: "אם החוק לא מאושר, ייעצרו אצלי עבודות בגולן. צריך תקציב כדי להגביר את הקצב, כי יזמים פריים לא עומדים בתור בשביל קרקעות בגולן, ואם נחכה שיבואו ייקח גם מאתיים שנה. שבוע שעבר בילינו שעו בחילוץ ילד משדה מוקשים, ועוד מעט יהיו שלגים שיקשו על הראות ואנשים ייכנסו בטעות לשדות מוקשים. יש יישובים שמתעכבים כמו רמת טראמפ, או יישוב כמו שעל, שיש שם שדה מוקשים צמוד לקירות הבתים, וחזירים ופרות עולים על מוקשים כל הזמן שם".

ח"כ גדי איזנקוט: "חייבים להבטיח תקציב ייעודי גדול לנושא, כדי לבנות תוכנית של פינוי כלל המוקשים והנפלים תוך עשור. כמי שהיה אלוף פיקוד צפון בעת התאונה של דניאל יובל, ודאי שיש כאן אחריות גדולה למדינה בנושא".

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "אנחנו נתמוך בהצעת החוק, בגלל סד הזמנים ובגלל הבקשות מהציבור שהעבודות לא ייעצרו. בעת התאונה של דניאל יובל הייתי שר ולא חבר ועדה, אבל ברור לי למה החליטו לקבוע בחוק תקציב צבוע וקבוע. הכוונה הייתה שזה יהיה תקציב מינימלי, והוא נהפך לכלל התקציב. אנחנו בקרוב ניכנס לדיוני תקציב הביטחון, ובמסגרת זו נבחן לעומק מול משרדי הביטחון והאוצר את נושא תקציב הרלפ"ם כדי להאיץ את קצבי הביצוע ולהוריד עלויות ככל האפשר, לטובת האזרחים".

לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה העלה להצבעה את הצעת החוק, וזו אושרה, כאמור, פה אחד.