מי משלם את המיליונים על המחאה נגד הרפורמה

עוד עולה כי ישנם גורמים בינלאומיים השותפים להפגנות הללו מאחורי הקלעים. כל עוד המדינה אינה דורשת רישומים בעניין זה, העניין לגיטימי.

הפגנות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכות כבר כמה חודשים, כאשר המונים מתאספים מדי שבוע כדי לדרוש את התפטרותו. בעוד שהמפגינים הוצגו כמגוונים, הן מבחינת טווח הגילים והן מבחינת אמונתם הפוליטית, עלו שאלות בנוגע למימון ההפגנות ולמידת ההשפעה של האינטרסים הפרטיים על מהלכן. הקרן החדשה לישראל, למשל, העניקה "מענקי הגנה" בסך 133 אלף דולר לגורמים שונים המעורבים במחאה, כאשר המנכ"ל מיקי גיצין הדגיש את החלטת הקרן לתמוך בקבוצות שוליים במסגרת המחאה. בנוסף, כמה עמותות השקיעו בהפגנות סכומי כסף גדולים, כולל כמעט חצי מיליון שקל בפרסום בפייסבוק בלבד וכ-400 אלף שקל בשבוע בפרסומות במדיה המסורתית.

עם זאת, חלקם העלו חששות לגבי השפעת הכסף על ההפגנות והאם הדבר עלול לערער את העיקרון הדמוקרטי של "קול אחד לכל אחד". אומנם אין מחסום משפטי בפני אנשים פרטיים לממן הפגנות, אבל יש הטוענים שהשפעת הכסף יכולה להוביל לתפיסה שבעלי אמצעים פיננסיים גדולים יותר יכולים להניע תהליכים פוליטיים לטובתם. יתרה מזאת, חלק מהטקטיקות של המפגינים, כמו חסימות צירים ואיומים באלימות, זכו לביקורת ככאלו שעשויות לחצות את קו החוקיות. עם זאת, מומחים גם הצביעו על כך שחוקיות ולגיטימציה אינן בהכרח אותו דבר, כאשר האחרונה נקבעת על-פי תפיסת הציבור מה מקובל מבחינה מוסרית. בסופו של דבר, המחאות המתמשכות העלו לקדמת הבמה שאלות של דמוקרטיה, כסף והשפעה, וכיצד הן מצטלבות בנוף הפוליטי בארץ.