נתניהו לבג"ץ: מותר לי לעסוק ברפורמה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש (1.3.23) מבג"ץ לקבוע שהוא רשאי לעסוק ברפורמה המשפטית ולא לקבל את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, האוסרת עליו לעשות זאת. לדברי נתניהו, האיסור מהווה פגיעה בזכות הביטוי שלו ושל מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו.

מיארה הגישה לבג"ץ את המכתב ששלחה לנתניהו בחודש שעבר, ובו הטילה את האיסור בנימוק שהרפורמה יכולה להשפיע במישרין על משפטו. לדעת מיארה, האיסור נובע מהסדר ניגוד העניינים הקיים ואשר נתניהו הסכים לו, והמונע ממנו לעסוק בעניינים משפטיים להם יש זיקה למשפטו, כגון מינוי השופטים לבית המשפט המחוזי בירושלים ולבית המשפט העליון. המכתב הוגש לאחר שנתניהו ומיארה ביקשו בהסכמה לדחות את עתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לקבוע שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שקיבל (בניגוד לעמדתו של נתניהו) תוקף של פסק דין בשנת 2020.

לדברי נתניהו, "בחוות הדעת החדשה נקבעו לפתע הוראות חדשות שסוטות למעשה ובאופן משמעותי מהסדר ניגוד העניינים משנת 2020 ומההסכמות המפורשות אליהן הגיעו הצדדים בשנת 2020, תוך העלאת חששות תאורטיים ורחוקים לניגוד עניינים. היועצת המשפטית הממשלה הנכבדה מנועה מלילך בדרך זו המנוגדת להסכמות הצדדים וההופכת את הסכמות הצדדים לפלסתר.

"הטלת מגבלות על ראש הממשלה וביחוד מגבלות שמשתמעת מהן הגבלות על חופש הביטוי שלו, פוגעות למעשה בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו בבחירות דמוקרטיות רק לפני
חודשים ספורים. מדובר בפגיעה בערך יסוד משמעותי במשטר דמוקרטי שיש למנוע את הפגיעה בו, במיוחד כשהעילה לפגיעה בחופש הביטוי היא ניגוד עניינים תיאורטי ורחוק".

נתניהו מוסיף: "הרפורמה במערכת המשפט הוכנה על-ידי שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, כאשר הרפורמה כבר קיימת, ומדובר בעניין מרכזי העומד על סדר היום הציבורי. לא ניתן למנוע מראש הממשלה להשפיע על היקף הרפורמה ולהתייחס אליה, אף אם נקבל את אותם החששות התאורטיים והרחוקים של היועצת. לא לחינם גורמים נכבדים שאינם תומכים במפלגות הקואליציה, סבורים שיש הכרח במעורבותו של ראש הממשלה והדבר נדרש לדעתנו לפי 'כלל הצורך'".

לדעת נתניהו, "ניתן לפתור את ניגוד העניינים התאורטי והרחוק בדרך מקובלת אחרת (כמו שיתוף שר נוסף לצד ראש הממשלה שיטפל עימו בעניין וכן קביעה ששופטים שייבחרו בוועדה לבחירת שופטים בזמן הממשלה ה-37 לא ידונו במישרין או בעקיפין בעניין הקשור לתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים וכיו"ב), אולם אין כל מקום להטיל מגבלות גורפות כמו אלה המוטלות על-ידי היועצת
המשפטית לממשלה".

עוד אומר נתניהו, כי הסדר ניגוד העניינים אינו מונע ממנו לעסוק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואילו האיסור שמבקשת מיארה להטיל בנוגע ליתר רכיבי הרפורמה חורג בהרבה מההסדר הקיים. עמדתה "מוקשית, תיאורטית, ספקולטיבית ורחוקה עד מאוד, באופן שכלל אינו עולהלכדי ניגוד עניינים או 'חשש סביר' לקיומו של ניגוד עניינים".

נתניהו מוסיף כי "גם אם ייקבע בניגוד לדעתו כי קיים ניגוד עניינים, מותר לראש הממשלה להתבטא באמירות כלליות הנוגעות לקצב התקדמות הרפורמה; הצורך בהגעה או אי-הגעה להידברות או להסכמה רחבה והתייחסות עקרונית להצעות בנוגע לרפורמה שהועלו על-ידי אחרים". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק.