מגמה: יותר צעירים ממזרח ירושלים בוחרים במוסדות אקדמיים ישראלים

הממצאים העיקריים מהמחקר כוללים:

• סטודנטים דור א' - 54% מהצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם הדור הראשון במשפחותיהם ללימודים גבוהים, כאשר לאף אחד מהוריהם אין רקע אקדמי.

• השכלה אקדמית הורית - ל-46% מהנשאלים יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית. עם זאת, רוב ההורים הללו למדו בחו"ל או ברשות הפלשתינית. לשם השוואה, בקרב ערביי ישראל בני אותה קבוצת גיל, רק ל-20% יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית.

• התפלגות מגדרית - בקרב הצעירים ממזרח ירושלים שבחרו באקדמיה הישראלית, 70% הן נשים, בעוד 30% הן גברים.

המחקר מדגיש שני גורמים עיקריים המשפיעים על בחירת מוסד חינוכי לבני נוער מזרח ירושלים:

• רצון ללמוד במוסד אקדמי ישראלי - 53% מהנשאלים ציינו זאת כשיקול משמעותי.

• יוקרה אקדמית ומקצועית של המוסד - 52% מהנשאלים ראו בכך גורם חשוב בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

שיקולים נוספים, כמו קרבה לבית, המלצות מחברים וקרובי משפחה וזמינות מלגות, הוזכרו על-ידי 15% עד 20% מהנשאלים.

אפשרות לקבל מלגה (51%) ולימודים ברמה גבוהה (51%). באשר ללימודים במוסד אקדמי פלשתיני, העובדה שאלו אינם מצריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית צוינה כיתרון מרכזי (40% מהמשיבים ציינו יתרון זה).


המחקר גם זיהה מספר יתרונות הקשורים ללימודים במוסד אקדמי ישראלי, כולל השתלבות קלה יותר בכוח העבודה הישראלי (המוזכר על-ידי 65% מהנשאלים), שיפור השליטה בעברית (58%), הזדמנות לקבלת מלגה (51%) ולימודים ברמה גבוהה (51%). מנגד, לימודים במוסד אקדמי פלשתיני נתפסו כיתרון בשל הפטור מדרישת הבחינה הפסיכומטרית (40% מהנשאלים ציינו זאת).

במחקר הופעלו שיטות מחקר שונות, לרבות ראיונות עם סטודנטים ובעלי תפקידים במזרח ירושלים, ניתוח תוכן של מפגשים מקצועיים בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה וסקר ייעודי שהושלמו על-ידי 284 צעירים ממזרח ירושלים שסיימו את לימודי התיכון בארץ שלוש שנים לפני הסקר.

בהתבסס על הממצאים, המחקר מציע מספר כיווני פעולה, שמטרתם להגדיל את מספר הצעירים ממזרח ירושלים הפונים למוסדות אקדמיים בארץ ומתן תמיכה מקיפה לאורך תהליך השילוב שלהם. הפעולות המוצעות כוללות חיזוק כישורי השפה העברית, מתן קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית, הרחבת המכינות הקדם-אקדמיות, הגברת התמיכה לאורך לימודי התואר הראשון, שיפור הנגישות הפיזית למוסדות אקדמיים במערב ירושלים, טיפוח תחושת שייכות באמצעות פעילות חברתית והכנתם לשוק העבודה.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הביע את מחויבות המשרד לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים במזרח ירושלים. פרוש הדגיש את החשיבות של עידוד צעירים ממזרח ירושלים ללמוד במוסדות ישראלים, ובסופו של דבר להועיל לסיכויים הכלכליים שלהם ולשפר את איכות החיים הכוללת של כלל תושבי מזרח העיר.

דגנית לוי, החוקרת במכון ירושלים לחקר מדיניות שערכה את המחקר, הדגישה את הסימנים החיוביים המעידים על רצונם של בני נוער מזרח ירושלים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ולהשתלב בשוק העבודה הישראלי. עם זאת, לוי הודתה כי מגמה זו עדיין בשלביה הראשונים. המלצות המחקר שואפות לעודד ולהקל על שילובם של יותר צעירים ממזרח ירושלים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ, לטפח את שילובם במעגלים חברתיים ומקצועיים שונים בעיר ומחוצה לה.

אסף יזדי, מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, הדגיש את חשיפת הנתונים לפיה חלק ניכר מצעירי מזרח ירושלים עדיין בוחרים ללמוד באקדמיות של הרשות הפלשתינית, דבר שעלול להשפיע על זהותם הלאומית והשתלבותם העתידית בכלכלה הישראלית. יזדי תיאר את המיקוד של המשרד בשינוי מצב זה בחמש השנים הקרובות, תוך התבססות על המגמה החיובית שכבר נצפתה בשנים האחרונות. לירון יפלח, סמנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, הביעה שביעות רצון מהתוצאות של השקעה בשיפור החינוך במזרח ירושלים. יפלח הדגישה את החשיבות של ניצול נתוני המחקר כדי לייעל את ההשקעות העתידיות ולהשיג תוצאות טובות עוד יותר עבור תושבי מזרח ירושלים.