קרית הדואר, מודיעין [צילום: דואר ישראל]
| דוח מבקר המדינה |
הרעה באספקת החשמל ללקוחות ובמענה במוקדי השירות |
רווחיה של חברת נתיבי הגז מלמדים על פגיעה בצרכן ● חברת הדואר שכרה שטחים וביצעה עבודות בקריה במודיעין בעשרות מיליוני שקלים - ללא מכרז |
מאת:
איתמר לוין
|
|
News1
| תגובות
מבקר המדינה
דוח שנתי 74א (2024)
|
|
|||||
חברת נתיבי הגז הטבעי
חברת נתיבי הגז הטבעי (נתג"ז) היא מונופול טבעי בשוק הולכת הגז בישראל. שיעורי רווח גבוהים מדי של מונופול עלולים לבוא על חשבון הצרכן ולהקשות עליו את ההתמודדות עם יוקר המחיה. שיעור הרווח הנקי הממוצע של נתג"ז לשנים 2021-2019 (16%) היה גדול פי ארבעה מחברת מקורות (4%) ופי 2.7 מממוצע החברות הזרות הדומות (6%). שיעור הרווח התפעולי של נתג"ז עלה מ-36% ב-2019 ל-52% ב-2021, והיה גבוה משמעותית משיעור הרווח התפעולי של שתי חברות התשתית הממשלתיות האחרות המהוות מונופול בתחומן - תשתיות אנרגיה ומקורות (20% בממוצע) ולעומת 14% בחברות ההשוואה הזרות.
מאז הקמת נתג"ז בשנת 2004 היא לא חילקה דיבידנד למדינה. בעוד שרשות החברות הממשלתיות פועלת להשיא את התשואה על ההון באמצעות חלוקה של דיבידנד ברמה נאותה, משרד האנרגיה, הקובע את התעריף שמשפיע על האפשרות לחלוקת דיבידנד (התשואה על ההון), אינו רואה חלוקת דיבידנד על-ידי נתג"ז כאפשרית, גם לא בטווח הארוך. מצב זה הביא למחלוקת בין רשות החברות לבין רשות הגז הטבעי בנוגע להחלטת דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 80 מיליון שקל בשנת 2022; מחלוקת זו טרם נפתרה.
אספקת הגז של המדינה מתבצעת משלושה מאגרים: תמר, לוויתן וכריש. הגז המופק בתמר וכריש מיועד ברובו למשק המקומי, ואילו הגז המופק מלוויתן מיועד ברובו לייצוא. ההסכם של נתג"ז עם לקוחותיה אינו מאפשר לה לתעדף לקוחות מקומיים לעומת לקוחות ייצוא, ולכן קיים חשש שהפסקת אספקת הגז מתמר עקב תחזוקה או אירוע אחר, עלולה ליצור מחסור בגז במשק המקומי ולשבש את פעילות המשק, ובכלל זה את ייצור החשמל. התוצאה מכך היא הפעלת תחנות כוח פחמיות או שימוש בסולר, שעולים למשק יותר מהשימוש בגז וגורמים לנזק סביבתי רב יותר.
חברת דואר ישראל
דואר ישראל עבר בשנים 2021-2017 לקריה במודיעין: תחילה עברה פעילות המיון ולאחר מכן (באיחור של שנה וחצי) עברו משרדים ויחידות של המטה. חוזה ההתקשרות הראשון לשלב ב' עמד על 45 מיליון שקל לשם התאמת הנכס לצורכי החברה, אך בפועל ההוצאה הייתה כפולה. בקריה קיימים שטחים רבים שאינם בשימוש, וזאת גם כתוצאה מתוכניות ההתייעלות אשר הביאו לירידה במצבת העובדים וכתוצאה מהמעבר של רבים לעבודה מהבית. לעומת זאת, קיימת צפיפות בשטחים התפעוליים - הצפיפות במתחמי המיון מאלצת את חברת הדואר לנסות ולנצל כל שטח פוטנציאלי, מה שגורם לה לחסום באופן ניכר את נתיבי המילוט משטחי המיון בשעת חירום או שריפה.
עוד נמצא לגבי שלב ב', כי הנהלת החברה לא בחנה חלופות נוספות לרכישה או שכירות במקומות אחרים, ולפיכך גם הדירקטוריון לא דן בהן ולא הנחה לפעול להמצאתן. הדירקטוריון דאז לא ביצע בקרה על נושאים משמעותיים הקשורים לביצועו של הפרויקט - תקציב, עמידה ביעדים ובחינת חלופות. הנהלת החברה לא הציגה לו דיווחים שוטפים על ניהול עבודות הבנייה, העמידה בזמנים ועוד פרמטרים הכרוכים בהשלמת הפרויקט ובמעבר למשרדי המטה.
החברה שכרה את הנכס במסגרת שלב ב' ללא מכרז ב-12.4 מיליון שקל בשנה, למרות שהתקשרות זאת לא הייתה בתנאים זהים או מיטיבים ביחס להסכם המקורי (שכירת שלב א' ב-5.2 מיליון שקל בשנה). לכן, אומר אנגלמן, ספק רב אם ההתקשרות ללא מכרז נעשתה בצורה תקינה. גם ההתקשרות עם בעלת הקריה לביצוע ההתאמות בשלב ב' נעשתה בצורה בלתי תקינה בלא מכרז; חברת הדואר שילמה כאמור 90 מיליון שקל - פי תשעה מאשר ההתאמות בשלב א'. במקביל לכל אלו, הדואר ממשיך לשלם 1.25 מיליון שקל בשנה בגין השטח בו שוכנות שש יחידות מטה שטרם עברו לקריה הדוארית.
במקביל להעברת פעילות החברה לקריה הדוארית גדל מספר העובדים הזכאים לקבלת רכב צמוד במקום החזר הוצאות רכב. בשנים 2021-2017 נרשמה עלייה של 60% במספר הרכבים (ל-447) אשר הוצמדו לעובדי החברה לצד עלייה של 210% בעלויות החזקתם (16 מיליון שקל). הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הירידה בהיקף הפעילות ובמצבת העובדים הכוללת בחברה.
חברת החשמל
בשנים 2021-2017 נרשמה מגמת הרעה באמינות אספקת החשמל ללקוח, אשר התבטאה בעלייה של 43 דקות באי-אספקה ללקוח, הנובעת מריבוי תקלות ומגידול במשך שיקום האספקה (שעלתה ל-50 דקות בממוצע, עם זמנים ארוכים בהרבה בנגב). ההרעה באמינות האספקה הובילה לגידול במספר התלונות שהתקבלו בחברת החשמל על-רקע זה. מגמת ההרעה נמשכת גם לאחר הרפורמה שגובשה בשנת 2018.
חברת החשמל לא עמדה ביעדיה לגבי שיעור המענה במוקד 103 בשנים 2022-2016, אף שהורידה את היעד מ-90% ל-72%; בפועל שיעור המענה היה 62% בשנת 2020; היעד הנוכחי הוא 85%. החברה צמצמה את מספר העובדים במוקדי השירות מ-679 בפברואר 2021 ל-544 בנובמבר 2022, ולא עמדה בהיקף כוח האדם הנדרש לשימור רמת שירות תקינה (680 נציגי שירות). בעקבות זאת חלה עלייה ניכרת בזמני ההמתנה וירידה בשיעור המענה במוקד. השימוש בערוצים הדיגיטליים של החברה לא הוריד את העומס מהערוצים האחרים, בשל הגידול במספר הפניות.
חברת נתיבי הגז הטבעי (נתג"ז) היא מונופול טבעי בשוק הולכת הגז בישראל. שיעורי רווח גבוהים מדי של מונופול עלולים לבוא על חשבון הצרכן ולהקשות עליו את ההתמודדות עם יוקר המחיה. שיעור הרווח הנקי הממוצע של נתג"ז לשנים 2021-2019 (16%) היה גדול פי ארבעה מחברת מקורות (4%) ופי 2.7 מממוצע החברות הזרות הדומות (6%). שיעור הרווח התפעולי של נתג"ז עלה מ-36% ב-2019 ל-52% ב-2021, והיה גבוה משמעותית משיעור הרווח התפעולי של שתי חברות התשתית הממשלתיות האחרות המהוות מונופול בתחומן - תשתיות אנרגיה ומקורות (20% בממוצע) ולעומת 14% בחברות ההשוואה הזרות.
מאז הקמת נתג"ז בשנת 2004 היא לא חילקה דיבידנד למדינה. בעוד שרשות החברות הממשלתיות פועלת להשיא את התשואה על ההון באמצעות חלוקה של דיבידנד ברמה נאותה, משרד האנרגיה, הקובע את התעריף שמשפיע על האפשרות לחלוקת דיבידנד (התשואה על ההון), אינו רואה חלוקת דיבידנד על-ידי נתג"ז כאפשרית, גם לא בטווח הארוך. מצב זה הביא למחלוקת בין רשות החברות לבין רשות הגז הטבעי בנוגע להחלטת דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 80 מיליון שקל בשנת 2022; מחלוקת זו טרם נפתרה.
אספקת הגז של המדינה מתבצעת משלושה מאגרים: תמר, לוויתן וכריש. הגז המופק בתמר וכריש מיועד ברובו למשק המקומי, ואילו הגז המופק מלוויתן מיועד ברובו לייצוא. ההסכם של נתג"ז עם לקוחותיה אינו מאפשר לה לתעדף לקוחות מקומיים לעומת לקוחות ייצוא, ולכן קיים חשש שהפסקת אספקת הגז מתמר עקב תחזוקה או אירוע אחר, עלולה ליצור מחסור בגז במשק המקומי ולשבש את פעילות המשק, ובכלל זה את ייצור החשמל. התוצאה מכך היא הפעלת תחנות כוח פחמיות או שימוש בסולר, שעולים למשק יותר מהשימוש בגז וגורמים לנזק סביבתי רב יותר.
חברת דואר ישראל
דואר ישראל עבר בשנים 2021-2017 לקריה במודיעין: תחילה עברה פעילות המיון ולאחר מכן (באיחור של שנה וחצי) עברו משרדים ויחידות של המטה. חוזה ההתקשרות הראשון לשלב ב' עמד על 45 מיליון שקל לשם התאמת הנכס לצורכי החברה, אך בפועל ההוצאה הייתה כפולה. בקריה קיימים שטחים רבים שאינם בשימוש, וזאת גם כתוצאה מתוכניות ההתייעלות אשר הביאו לירידה במצבת העובדים וכתוצאה מהמעבר של רבים לעבודה מהבית. לעומת זאת, קיימת צפיפות בשטחים התפעוליים - הצפיפות במתחמי המיון מאלצת את חברת הדואר לנסות ולנצל כל שטח פוטנציאלי, מה שגורם לה לחסום באופן ניכר את נתיבי המילוט משטחי המיון בשעת חירום או שריפה.
עוד נמצא לגבי שלב ב', כי הנהלת החברה לא בחנה חלופות נוספות לרכישה או שכירות במקומות אחרים, ולפיכך גם הדירקטוריון לא דן בהן ולא הנחה לפעול להמצאתן. הדירקטוריון דאז לא ביצע בקרה על נושאים משמעותיים הקשורים לביצועו של הפרויקט - תקציב, עמידה ביעדים ובחינת חלופות. הנהלת החברה לא הציגה לו דיווחים שוטפים על ניהול עבודות הבנייה, העמידה בזמנים ועוד פרמטרים הכרוכים בהשלמת הפרויקט ובמעבר למשרדי המטה.
החברה שכרה את הנכס במסגרת שלב ב' ללא מכרז ב-12.4 מיליון שקל בשנה, למרות שהתקשרות זאת לא הייתה בתנאים זהים או מיטיבים ביחס להסכם המקורי (שכירת שלב א' ב-5.2 מיליון שקל בשנה). לכן, אומר אנגלמן, ספק רב אם ההתקשרות ללא מכרז נעשתה בצורה תקינה. גם ההתקשרות עם בעלת הקריה לביצוע ההתאמות בשלב ב' נעשתה בצורה בלתי תקינה בלא מכרז; חברת הדואר שילמה כאמור 90 מיליון שקל - פי תשעה מאשר ההתאמות בשלב א'. במקביל לכל אלו, הדואר ממשיך לשלם 1.25 מיליון שקל בשנה בגין השטח בו שוכנות שש יחידות מטה שטרם עברו לקריה הדוארית.
במקביל להעברת פעילות החברה לקריה הדוארית גדל מספר העובדים הזכאים לקבלת רכב צמוד במקום החזר הוצאות רכב. בשנים 2021-2017 נרשמה עלייה של 60% במספר הרכבים (ל-447) אשר הוצמדו לעובדי החברה לצד עלייה של 210% בעלויות החזקתם (16 מיליון שקל). הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הירידה בהיקף הפעילות ובמצבת העובדים הכוללת בחברה.
חברת החשמל
בשנים 2021-2017 נרשמה מגמת הרעה באמינות אספקת החשמל ללקוח, אשר התבטאה בעלייה של 43 דקות באי-אספקה ללקוח, הנובעת מריבוי תקלות ומגידול במשך שיקום האספקה (שעלתה ל-50 דקות בממוצע, עם זמנים ארוכים בהרבה בנגב). ההרעה באמינות האספקה הובילה לגידול במספר התלונות שהתקבלו בחברת החשמל על-רקע זה. מגמת ההרעה נמשכת גם לאחר הרפורמה שגובשה בשנת 2018.
חברת החשמל לא עמדה ביעדיה לגבי שיעור המענה במוקד 103 בשנים 2022-2016, אף שהורידה את היעד מ-90% ל-72%; בפועל שיעור המענה היה 62% בשנת 2020; היעד הנוכחי הוא 85%. החברה צמצמה את מספר העובדים במוקדי השירות מ-679 בפברואר 2021 ל-544 בנובמבר 2022, ולא עמדה בהיקף כוח האדם הנדרש לשימור רמת שירות תקינה (680 נציגי שירות). בעקבות זאת חלה עלייה ניכרת בזמני ההמתנה וירידה בשיעור המענה במוקד. השימוש בערוצים הדיגיטליים של החברה לא הוריד את העומס מהערוצים האחרים, בשל הגידול במספר הפניות.
|
|
חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל - ביקורת פיננסית והיבטים שונים הנוגעים לפעילות החברה / דוח מבקר המדינה | |
|
|
מתניהו אנגלמן
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
הקמת הקריה הדוארית ומעקב אחר ניהול הנכסים בחברת דואר ישראל / דוח מבקר המדינה | |
|
|
מתניהו אנגלמן
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
השירות לציבור בחברת החשמל / דוח מבקר המדינה | |
|
|
מתניהו אנגלמן
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
תכנון וקידום של התחבורה הציבורית / דוח מבקר המדינה | |
|
|
מתניהו אנגלמן
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
+לפיד תקף את המבקר; ארבל: "פגיעה בממלכתיות"
17:35 15/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
לפיד. "יחס מבזה" [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
יו"ר יש עתיד כינה את אנגלמן "מבקר מטעם" ואמר כי אינו יכול לחקור את מחדל ה-7.10 ▪ משרד המבקר מסר בתגובה: גורמים פוליטיים מבקשים לפגוע במוסד מבקר המדינה. המבקר ימשיך לשמור על ענייניות, מקצועיות ואי תלות"
לפיד. "יחס מבזה" [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+שתי תמ"אות משמעותיות לתחבורה ולאנרגיה תקועות שנים עקב מחלוקת בין-משרדית
16:06 15/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
חשש לפיצויים רחבי היקף [בינג AI]
תמ"א 42 לתחבורה יבשתית ותמ"א 41 לאנרגיה לא אושרו בממשלה עקב מחלוקת בין משרד התחבורה למשרד האוצר לגבי כתב שיפוי ופיצויים לבעלי מקרקעין ▪ המבקר ממליץ למשרד התחבורה לפעול לחיזוק היחידות המקצועיות העוסקות בתכנון מערכות התחבורה הציבורית ובניהולן, להגביר מעורבות בתהליכי התכנון הסטטוטורי ולהפוך לגורם מוביל, ובמיוחד לחזק את האגף לתכנון תחבורתי – שסובל ממחסור בכוח אדם
חשש לפיצויים רחבי היקף [בינג AI]
+חיילים משרתים במשטרה ובשב"ס למרות חוסר התאמה
15:53 15/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
צה"ל מתעלם מן הקשיים [צילום אילוסטרציה: ג'מאל עוואד, פלאש 90]
שוטרי החובה עדיין משובצים בתפקידים שאינם תואמים את יכולותיהם ומאפייניהם ▪ רוב סוהרי החובה מתלוננים על העדר טיפול רפואי הולם
צה"ל מתעלם מן הקשיים [צילום אילוסטרציה: ג'מאל עוואד, פלאש 90]
+דירקטוריונים חסרים ואפליה במינויים בחברות הממשלתיות
15:53 15/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
רק 3% מהדירקטורים הם חרדים [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
בינואר אשתקד לא אוישו 44% מהמשרות בדירקטוריונים ▪ נשים, חרדים וערבים סבלו מתת-ייצוג משמעותי הן בדירקטוריונים של החברות והן בשורות העובדים
רק 3% מהדירקטורים הם חרדים [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
+עידוד לעבריינים להמשיך להפיץ חשבוניות פיקטיביות
15:52 15/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
מערכות מודיעין מקרטעות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
רשות המיסים אינה גובה כמעט דבר מן המשתמשים בחשבוניות פיקטיביות, הגורמות נזק של מיליארדי שקלים בשנה ▪ 15 חקירות בנושא מטבעות וירטואליים - לעומת 200,000 בעלי נכסים דיגיטליים
מערכות מודיעין מקרטעות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
+הרפורמה בטיפול בנכי צה"ל מתקדמת בעצלתיים
15:51 15/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
הפגנה של נכי צה"ל [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
אנגלמן: משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת "נפש אחת" בכלל ובעת הזו בפרט, נוכח הגידול באוכלוסיית נכי צה"ל וכוחות הביטחון במלחמה
הפגנה של נכי צה"ל [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+כרגיל: ישראל איננה מוכנה לרעידות אדמה
15:51 15/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
תרגול כוחות חירום לקראת רעידת אדמה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
תוכנית מ-2018 מתקדמת בעצלתיים; תמ"א 38 לא השיגה את מטרתה - חיזוק מבנים; בתי חולים, מוסדות חינוך, תחנות משטרה ותחנות כיבוי עלולים לקרוס בעת רעידת אדמה
תרגול כוחות חירום לקראת רעידת אדמה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הרעה באספקת החשמל ללקוחות ובמענה במוקדי השירות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |


