עלייה של 10% ברווחי בנק מזרחי: 4.9 מיליארד שקל

רווחי בנק מזרחי-טפחות עלו אשתקד ב-10% והסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל. הבנק מדווח (12.3.24) על ירידה של 4.7% ברווח ברבעון הרביעי, ל-1.05 מיליארד שקל. הבנק, המעניק למעלה משליש מן המשכנאות בשוק, הגדיל בצורה משמעותית את ההפרשה לסיכוני אשראי בתחום הדיור, כמו גם לעסקים קטנים וזעירים. התשואה להון הגיעה ל-19.1% לעומת 20.1% בשנת 2022.

מזרחי הוא הבנק הרביעי בגודלו בארץ, נסחר בשווי שוק של 35 מיליארד שקל ונמצא בשליטת אייל עופר ומשפחת ורטהיים. הכנסות הבנק נטו מריבית הסתכמו ב-12 מיליארד שקל, עלייה של 17%, ובדומה ליתר הבנקים - היא נובעת מעליית הריבית המוניטרית. ההכנסות מעמלות הסתכמו ב-2 מיליארד שקל, ירידה של 1% לעומת השנה הקודמת.

מזרחי הפריש 1.46 מיליארד שקל להפרשי אשראי, זינוק של פי 2.75 לעומת 2022, בשל החמרת המצב הכלכלי במשק בכלל ובענף הנדל"ן בפרט. במחצית השנייה של 2023 - התקופה החשבונאית של המלחמה (בנק ישראל הורה לבנקים לבצע התאמות כבר ברבעון השלישי) - הסתכמה ההפרשה ב-989 מיליון שקל, פי 2.9 מאשר בשנה הקודמת.

ההוצאה הקבוצתית - דהיינו, הפרשה המבטאת את החשש הכללי ולא חובות בעייתיים ספציפיים - הסתכמה במיליארד שקל, פי 3.1 מאשר בשנה הקודמת. בגין הלוואות לדיור הפריש הבנק 247 מיליון שקל, עלייה של פי 2.5. ההפרשות בגין הפעילות העסקית עלו פי 2.6 ל-787 מיליון שקל, מתוכם 526 מיליון שקל בגין עסקים קטנים וזעירים (זינוק של פי 4.7). הבנק יחלק דיבידנד של 210 מיליון שקל - 20% מרווחיו ברבעון הרביעי, מחצית מן הסכום הקבוע. הוא מעריך, כי ניצול מלא של ההקלות שהעניק ללקוחות בשל המלחמה יסתכם ב-538 מיליון שקל.

בדוח הדירקטוריון נאמר: "על-רקע אירועי המלחמה, שוררת אי-דאות כלכלית. שיבושים רבים נגרמו בפעילות המשק, העלולים להשפיע על מצבו, לרבות פגיעה בפעילות העסקית, היעדרויות של עובדים שגויסו למילואים ממקומות העבודה ועוד. יצוין, כי עוד טרום המלחמה, שררה אי-ודאות לגבי מצב הכלכלה על-רקע תנאי המאקרו ותוכניות הממשלה לקדם שינויים במערכת המשפט, והמחלוקת הציבורית סביבן. בעקבות האירועים הביטחוניים, צפוי גידול בהוצאות הממשלה לצורכי ביטחון, שיגדיל את הגרעון התקציבי וקיים חשש לפגיעה בשיעור הצמיחה במשק. עם פרוץ המלחמה, שוק ההון הגיב בירידות בבורסה בישראל וחל פיחות חד בשקל מול הדולר, אך השפעות אלו התמתנו בהמשך".

יו"ר הבנק, משה וידמן, אומר בפתיחת הדוח: "השנה החולפת הייתה אחת השנים הסוערות והמורכבות ביותר, שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה. לאחר תשעה חודשים של מחלוקת פנימית עזה בנושא החקיקה המשפטית, אשר כרסמה באופן עקבי ומדאיג בחוסננו החברתי, הכלכלי והביטחוני, הגיעה מתקפת הפתע הרצחנית והאכזרית של ה-7 באוקטובר, ששינתה באחת את סדר היום במדינה".