העליון מצמצם פיצוי נזקי עימות צבאי

המדינה תפצה על נזקים שנגרמו בשל עימות צבאי מוגבל רק את מי שמרכז עסקיו מצוי באזור שהוכרז כזכאי לפיצוי, ולא את מי שמרכז עסקיו מחוץ לאותו אזור והוא ניזוק נקודתית בשל העימות. כך קובע (25.3.24) שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר. פסק הדין ניתן לגבי מבצע צוק איתן, ויישומו לגבי מלחמת "חרבות ברזל" מצריך ניתוח מעמיק של מסלולי הפיצוי השונים.

בעקבות מבצע צוק איתן ב-2014, ניתן פיצוי בשני מסלולים. על נזק מלחמה ישיר ("נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות
מלחמה") הוא שולם ללא מגבלה גאוגרפית, ואילו על נזק עקיף ("הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה") הוא נתן רק ליישובים בדרום שהוכרזו כיישובי ספר; באותה עת נקבע שמדובר ביישובים בטווח של 40 ק"מ מהגבול עם עזה (האזור המיוחד). התקנות גם קבעו, כי הפיצוי על נזק עקיף לא יינתן ל"מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד".

השאלה שעמדה להכרעה היא כיצד לפרש את המילה "עסק" בהקשר זה. כשר אומר כי בחקיקה העוסקת בנושא אין הגדרה של "עסק" ולפיכך ניתנה לו לאורך השנים פרשנות בלתי אחידה בערכאות הדיוניות. הפרשנות אינה ברורה מתוך החקיקה ואין הגדרה אחידה בדיני המס בכללותם, ולפיכך יש לקבוע אותה על-פי תכלית החקיקה. המטרה היא לפצות על נזקים עקיפים רק את מי ששוכנים בסמוך לגבול, משום שהם חשופים באופן מוגבר ומתמשך לפגיעה כלכלית עקיפה כתוצאה מהמלחמה.

לאור תכלית זו, ממשיך כשר, יש לקבוע שהפיצוי יינתן רק למי שיש לו פעילות עסקית קבועה באזור המיוחד, ולא מי שפעילותו בו היא אקראית. אין המדובר בהכרח בכל פעילותו של העסק, אך צריך שחלק מהותי ממנה יהיה באזור המיוחד. ההכרעה העובדתית בשאלה זו, "ראוי שתתבסס על מכלול אינדיקציות אשר יכולות להעיד, כי העסק לקח על עצמו את הסיכון הכרוך בקיום פעילות קבועה ומתמשכת באזור זה".

עוד קובע כשר, כי ככלל - את הפיצוי על אובדן הכנסות יש לבסס על הדוחות שמגיש העוסק למע"מ ולא על נתוניו הפנימיים. ניתן לסטות מכלל זה רק כאשר ברור, כי הדיווח למע"מ היה שגוי ואינו משקף את מלוא הנזקים - אך לא כאשר הדיווח היה נכון, אך מסיבות חיצוניות (כגון הכנסה חד-פעמית לפני המלחמה) הוא אינו משקף את הנזק.

כשר דחה את ערעורה של חברת אינטלקט הפקה והוצאה לאור, על דחיית תביעתה לפיצוי של 2.2 מיליון שקל בגין נזקי "צוק איתן". החברה פועלת בתל אביב, אך המבצע גרם לביטול פסטיבל "בריזה" אותו הפיקה באשקלון (שלא הוכרה אז כיישוב ספר). החברה אומנם קיבלה מקדמה בסך 2 מיליון שקל, אך חויבה להחזיר אותה. כשר קבע, כי מקום העסק של החברה היה מחוץ לתל אביב, וכי גם אם הייתה זכאית לפיצוי - לא היה מקום להתחשב בנתוניה הפנימיים לצורך חישובו. השופטים עופר גרוסקופף ורות רונן הסכימו עם כשר. את אינטלקט ייצג עו"ד תמיר חזז, ואת רשות המיסים - עו"ד נסים עזרא.