"הרשויות המוסמכות שוקדות על גיבוש תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי. עבודת המטה הראשונית לגיבוש התוכנית צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות". כך מוסרת המדינה, בתצהיר משלים שהגישה לבג"ץ (1.5.24) בנושא גיוס החרדים. היא מבקשת לאפשר לה למסור עידכון נוסף לפני הדיון בעתירות בנושא, שיתקיים ב-2.6.24 בפני הרכב בן תשעה שופטים.
הפרקליטות מוסרת, כי לאחר שפקעה דחיית הגיוס ובהעדר חקיקה חלופית, "התקיימו בראשות שר הביטחון, הרמטכ"ל ובדרגי הפיקוד בצה"ל וכן במשרד הביטחון, דיונים בנושא גיוס בני האוכלוסייה החרדית. בדיונים נבחנו חלופות להיערכות מערכת הביטחון לגיוס בני הציבור החרדי, בהתחשב במורכבויות השונות הנוגעות לגודל האוכלוסייה, מאפייניה וצורכי המלחמה המתנהלת. כמו-כן, התקיימו פגישות בראשות שר הביטחון עם הגורמים השונים לצורך קידום חוק בהסכמה רחבה".
במקביל, התפתח עימות חריף בין היועצת המשפטית ל
ממשלה, גלי מיארה, לבין מזכיר הממשלה,
יוסי פוקס, בנוגע לייצוג הנפרד של הממשלה בעתירות אלו. המשנה ליועצת,
גיל לימון, כותב לפוקס: "דרך פעולה זו, יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק".
המשמעות: עמדתו של צה"ל תהיה ככל הנראה שונה מזו של הדרג המדיני בראשותו של
בנימין נתניהו. הרמטכ"ל, רב-אלוף
הרצי הלוי, התבטא שוב ושוב בחודשים האחרונים בדבר הצורך לגייס את כל חייבי הגיוס (ובמשתמע - גם את החרדים). זוהי גם עמדתם של השרים
יואב גלנט ו
בני גנץ, וייתכן שאף היא תוצג בידי מיארה - ולא כחלק מתגובת הממשלה.
מיארה אישרה לממשלה להיות מיוצגת בידי עורך דין פרטי, אך הבהירה שמדובר בייצוג לדרג המדיני בלבד, בעוד היא תמשיך לייצג את הדרג המקצועי - כולל צה"ל. פוקס הגיב אתמול במכתב ללימון, בו נאמר: "מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע. אין כל תקדים במשפט הישראלי לרעיון האוקסימורוני הזה ולמיטב ידיעת הח"מ גם לא באף דמוקרטיה מתוקנת. מדובר ברעיון הסותר מושכלות יסוד בסיסיות ביותר במדעי המדינה.
"הניסיון להפריד בין שר הביטחון, שאחראי אחריות משותפת עם הממשלה כולה ואחראי באופן אישי מול ראש הממשלה לפי חוק היסוד, לבין הרמטכ"ל או גורמי ביצוע אחרים בצבא, הוא חסר בסיס גם בהיבט של החוק הספציפי שבו עוסקת עתירה זו. שכן הסמכות למנות 'פוקד' המוסמך להורות על גיוסו של אדם, כלל איננה של הצבא אלא של שר הביטחון". פוקס דרש מלימון לאשר, כי הרשות המבצעת כולה תיוצג בידי עורך הדין הפרטי.
בתשובתו מציין לימון, כי "עד כה, נמנעה הממשלה מלהציג מתווה חקיקה ממשלתי שברצונה לקדם בנושא זה ולא הבהירה מהי עמדתה המהותית בעניין". העמדה שבגינה ביקשה וקיבלה הממשלה ייצוג נפרד גורסת, כי ניתן להמשיך להימנע מגיוס בני הישיבות לתקופה בלתי מוגדרת ובמקביל להמשיך לממן אותם, או לחלופין - לעקוף את הפסקת המימון (עליה הורה בג"ץ) באמצעות תמיכות אחרות. מיארה הבהירה שאין בסיס בדין לעמדה זו, אך הממשלה החליטה לפני שבועיים שזו העמדה שברצונה להציג - ולכן אישרה לה מיארה ייצוג נפרד.
לימון שב ומבהיר, כי ההיתר מתייחס אך ורק לעמדה זו, "בעוד שמשרדי הממשלה ויתר גופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובראשם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, ממשיכים כל העת להיות כפופים
לחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ומחויבים לפעול על פיה, יהיו מיוצגים בעתירות אלו באמצעות פרקליטות המדינה". עמדתו של פוקס, אותה אישרה אתמול הממשלה, ממשיך לימון, מעוותת את ההיתר ותוביל בפועל לכך שכל גופי המדינה יקבלו גושפנקא לפעול בצורה שלדעת מיארה היא כאמור חסרת בסיס בדין. הממשלה ביצעה מחטף, טוען לימון, וקיבלה החלטה המנוגדת לדין, שהיא המשך הניסיון להחליש את הייעוץ המשפטי. "הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת", הוא מסיים.
