הקפאת רישיונות המונית: הצבא מחמיר את הכנסת הפועלים הפלשתינים

ועדת המשנה לענייני איו"ש בראשות ח"כ צבי סוכות, התכנסה (יום ה', 13.6.24) לדיון שעסק במדיניות ונהלי הכנסת עובדים פלשתינים לאזורי התעשיה וההתיישבות ביו"ש. מדובר בדיון המשך לדיון שהתקיים בוועדה ב-1 בינואר 2024, במטרה לבחון האם בוצעו שינויים מאז הדיון הקודם. בדיון הקודם טענו ראשי מועצות כי הם מחויבים להכניס לשטחיהם את הפועלים להם ניתן אישור.

סא"ל מורן חדד, ראש ענף תיאום אזרחי, עדכנה: "כדי להתמודד עם התופעה התחלנו תהליך של הקפאת רישיונות תעסוקה בשבוע שעבר. המשמעות היא שברגע שהשוטר עוצר פועל ורואה שאין לו רישיון בתוקף הוא יכול לעצור אותו. מדובר על 78,000 רשיונות שהוקפאו. לפני המלחמה היו 105,000 רשיונות. ההיקף הולך ומצטמצם גם ללא קשר אלינו. יש 8,000 מוחרגים ומאושרים לכניסה לישראל. הסוגיה הזו של הקפאת הרישיונות אמורה לתת מענה. יש כללים ברורים למעסיקים, שכוללים נקודת איסוף מהמעבר עד לאזור העבודה. ככל שהוא יוצא מהאזור שאושר לו, הוא עבריין - ומשטרת ישראל תטפל בו. התהליך הוא אותו תהליך גם לגבי מעסיקים פרטיים".

מיכל רובין, קמ"ט תעסוקה במנהל האזרחי: "טרם המלחמה, בהתיישבות כולל באזורי התעשיה היו כמעט 40 אלף רישיונות פעילים, מותכם 17 אלף באזורי התעשיה. היום אנחנו עומדים על 25 אלף רישיונות פעילים מתוכם 14,500 באזורי התעשיה. להתיישבות נכנסים בודדים. כל התהליך לרישיונות העבודה נעשה באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, והמנהל האזרחי מקבל את הרשימה, בודק אותה מבחינה ביטחונית ואם הפועלים עומדים בתבחינים - הוא מאשר.

סא"ל אליצור טרבלסי, קצין הגמ"ר בפיקוד מרכז: "בדיון הקודם, העלו את הבעיה איך מאפשרים הכנסת פועלים - וניתן לזה הפתרון דרך ועדת החריגים, להכניס פועלים פלשתינים ליישובים באיו"ש. נתנו מענה בהקשר של התבחינים ואפילו החמרנו בהם. אם בעבר כדי להכניס פועלים היה אפשר לסגור את זה דרך הרבש"צ, היום הדרך יותר ארוכה, כדי לא להכניס את הישובים והמועצות לסחרור. יש אבטחה גדולה יותר, בדיקות קפדניות ומעמיקות. איש לא כופה הכנסת פועלים, לא על ראשי המועצות ולא על המפעלים, איש לא מכריח אף אחד.

"יש עשרות פניות של יזמים פרטיים להכנסת פועלים ליישובים, כדי לאפשר להם את המנגנון הפנייה צריכה להיות מהרשות עצמה וזה מגיע אלינו לוועדת חריגים אבל אין שום דבר בכפייה".

בעל מפעל באזור: "השינוי שקרה מה-7.10 יושב עלינו המעסיקים גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית. אני מוציא 250 אלף שקל כל חודש על חמושים. על כל 30 פלשתינים צריכים שני חמושים. אנחנו צריכים לאסוף את העובדים מהמחסום וצריכים גם להחזיר אותם. הנטל הוא עלינו במאה אחוז. התנועה של כל הפלשתינים היא חופשית בלי קשר אם הם עובדים באזור או לא".