כאל תוכל להימכר גם לתאגיד ריאלי והמועד האחרון ידחה ב-15 חודשים

ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 10.7.24) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הבנקאות, שנועדה לחייב את בנק דיסקונט למכור את אחזקותיו בחברת כרטיסי האשראי כאל. בנוסף, על-רקע השפעות המלחמה על היכולת של דיסקונט לבצע את המכירה, אושרה דחייה נוספת במועד האחרון למכירה, כך שהמועדים ידחו ב-15 חודשים ולא ב-9 כפי שהציע האוצר בתחילה, כלומר מכירה עד מאי 2027 או אם יפחתו שיעורי אחזקות הבנק בכאל ל-40% או פחות ול-25% לפחות מאמצעי השליטה - ניתן יהיה לדחות את המכירה בשנה נוספת עד מאי 2028.

רכזת פיננסים באגף התקציבים באוצר, טל ישראלי, הציגה את ההצעה ואמרה כי כשהתקבלה ההכרעה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הוחלט לבחון את הפרדת דיסקונט מכאל. היא הוסיפה כי, במסגרת ועדת שטרום נעשתה אבחנה בין מכירה ראשונה, בה אסור היה למכור חברת כרטיסי אשראי לחברת ביטוח (גוף מוסדי), לבין מכירה שנייה בה הדבר אינו אסור. כעת מבקשת הצעת החוק לבטל את האבחנה הזו ולאפשר מכירה לגוף מוסדי כבר בשלב ראשון, שכן כבר היום חברת מקס נמצאת בבעלות חברת הביטוח כלל. "ייתכן שיש תרומה לתחרותיות בבעלות של גוף מוסדי בחברת אשראי", אמרה ישראלי.

תיקון נוסף שהציגה ישראלי נגע לאחזקות של הבנק הבינלאומי בכאל, שעומדות היום על 28%. לדבריה, אם לאחר המכירה של דיסקונט יהפוך הבינלאומי לבעל שליטה בחברה יהיו לו שנתיים למכור את אחזקותיו. בהקשר זה ביקש נציג הבנק הבינלאומי, רון שטיין, דחייה של שנה נוספת, כלומר 3 שנים במקרה והבינלאומי יצטרך לבצע מכירה. אולם בדיון אישרה הוועדה דחייה של שנתיים ו-9 חודשים.

ישראלי הוסיפה כי האוצר נענה לבקשת בנק דיסקונט לדחות את המועד האחרון של המכירה ל-3 שנים ו-9 חודשים מהמועד הקבוע בחוק, על-רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל וכן לאפשר מכירה של כאל גם לגוף ריאלי. מנהל אגף הרגולציה בבנק דיסקונט, ד"ר ניר ימין, אמר כי התיקונים הללו הם טכניים וביקש דחייה של שנה וחצי. סמנכ"ל דיסקונט, ברק נרדי, הוסיף כי אין סיבה הפלות את דיסקונט לעומת מה שמותר היום בשוק, ואמר כי היום לחברות הביטוח אסור לקנות את כאל, ונציגי קרנות זרות שיכולים לקנות אומרים שאין מה לדבר איתם עד שלא תיגמר המלחמה. "לכן אנחנו מבקשים שתאפשרו לנו מכירה בתנאים סבירים", אמר.

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמר כי "תחילת הדרך הייתה בשנת 2019, וההפרדה נקבעה לשנתיים לאחר מכן ונגיע למצב שאנחנו 7 שנים אחרי המועד, אבל אומרים שזה טכני. אני מצטער לומר, זה הכל חוץ מטכני. כשמישהו בא לבקש משהו בודקים אם אין באמת משקיעים. חברת מקס היא היחידה שאימצה אסטרטגיה תחרותית, כי מי שקנה אותה הייתה קרן ורבורג פינקוס שלא הייתה חלק משוק ההון הישראלי. עכשיו נותנים למוסדיים לקנות, שהם השותפים הגדולים של הבנקים והרכישה שלהם תגמור את התחרות. הכתובת על הקיר מאור ברורה, זה סעיף אנטי תחרות". מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, טענה כי התיקון נועד לאפשר עסקה פרסונלית, וכי לא הוכח גם בדיוני הצוות המקצועי של האוצר שאין קונים לכאל. "העסקה תגדיל ריכוזיות ותצמצם תחרות", אמרה.

היו"ר ביטן דחה את הטענות לפגיעה בתחרות, ואמר כי זה לא מה שיציל את יוקר המחיה, וכי אם רוצים להוריד ריביות מה שישפיע זה אם בנק ישראל יאפשר לחברות האשראי ללוות ממנו כסף במחיר שהבנקים מקבלים, ואז תהייה תחרות. הוא הזכיר כי רשות התחרות בוחנת את העסקות, וביקש התייחסותה. ראש צוות פיננסים ברשות התחרות, עו"ד זהר בוצר שלו, אמרה בתגובה כי ברשות לא מוצאים מקום להתנגד מהמלצות הצוות של משרד האוצר. היא הוסיפה כי כל עסקה תגיע בכל מקרה לאישור הממונה על התחרות ותיבחן בפני עצמה, ואף הזכירה כי מכירת ישראכרט להראל לא אושרה בסופו של דבר.

כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה עם דחייה נוספת במועד המכירה וכן אישרה לאפשר מכירה של כאל לגוף ריאלי או לגוף מוסדי. בסופו של דבר נקבע כי המועד האחרון למכירה יהיה בתום 4 שנים ושלושה חודשים מיום תחילת החוק - כלומר הארכה של 15 חודשים במקום ה-9 שביקש האוצר ופחות מה-18 שביקשו בדיסקונט. בנוסף אושר, כי אם דיסקונט ירד באחזקותיו בכאל ניתן יהיה לדחות את המכירה עד לתום 5 שנים ושלושה חודשים מיום תחילת החוק - גם כאן מדובר בהארכה של 15 חודשים.

ההצעה אושרה בתמיכת היו"ר ביטן וחברי הכנסת אליהו ברוכי וששון גואטה, בעוד שח"כ רון כץ נמנע וח"כ וליד אל הואשלה נכח אך לא השתתף בהצבעה.