נמחקו הערעורים על סגירת אל-ג'זירה ל-45 יום

ערוץ אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח חזרו בהם (18.7.24) מהערעורים לבית המשפט העליון על פסק הדין שאישר בחודש שעבר את סגירת שידורי הערוץ בישראל ל-45 יום. מדובר על תקופת הסגירה השנייה, לאחר שבית המשפט אישר לפני כן את הסגירה למשך 35 יום. על צווי הסגירה חתם שר התקשורת, שלמה קרעי,באישור הקבינט המדיני-ביטחוני.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, אישר בחודש שעבר את הצו - כפי שדורש החוק - תוך שהוא מאמץ את עמדת המדינה בנוגע לנזק שגורמים השידורים ולקשר ההדוק בין אל-ג'זירה לבין חמאס. הערוץ והאגודה ערערו על פסק דין זה, וכאמור חזרו בהם תוך שבית המשפט העליון מציין שטענותיהם שמורות להם.

בהתייחסו לחומר החסוי שהוצג בפניו במעמד צד אחד אמר ברנר, כי "התמונה המתקבלת היא שיש לאל-ג'זירה מספר כתבים בתחומי רצועת עזה (ודאי שלא כולם וגם לא מרביתם) שחצו את הקו הברור המבחין בין קשר לגיטימי של יחסי מקור-עיתונאי לבין קשר מסוג אחר, והפכו עצמם למסייעים ושותפים בפועל של ארגון הטרור חמאס, תוך שמירה על קשרים הדוקים והעברת מסרים הדדית. חלקם אף ניצלו את הכסות העיתונאית שלהם לשם קידום וביצוע פעולות טרור. מסמכים חסויים נוספים מבססים את המסקנה כי אל-ג'זירה נתפסת על-ידי ארגון הטרור חמאס כזרוע ההסברה והמודיעין שלו".

ברנר הדגיש, כי לא די בכך כדי לאשר את הצו, שכן על המדינה להוכיח שהשידורים פוגעים בבטחונה - וגם זאת הוכח. "הוצגו בפנַי מסמכים מודיעיניים המעידים על ההשפעה הקשה והמאוד מדאיגה של התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה על ציבורים מסוימים בישראל. תכנים אלה היו המניע, הזרז (קטליזטור) והתמריץ לפעולתם של מפגעים בתחומי המדינה, בלא קשר לשידור מסוים שניתן להצביע עליו ולבודדו משידורים אחרים, אלא כהשפעה מצטברת של מכלול התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה מאז תחילת המלחמה. אין ספק כי לגבי אותם מפגעים ישנו קשר סיבתי מוכח ומובהק בין התכנים שאל-ג'זירה משדרת לבין הפיגועים שבוצעו. מדובר אפוא בפגיעה ממשית בביטחון המדינה (גם אם לא נלוותה לכך כוונת פגיעה מצד ערוץ אל-ג'זירה).

"בנוסף, הוצגו בפנַי מסמכים המעידים על שידורים בערוץ אל-ג'זירה, מהזמן האחרון ממש (תחילת חודש יוני 2024), הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה בכך שהם מסכנים את חייהם של לוחמי צה"ל, לרבות פגיעה בהגנת העורף... אינני בא לקבוע כי השידורים הללו נעשו בכוונת מכוון על-מנת לפגוע בביטחון המדינה, ובהחלט יש בהם ענין עיתונאי רב, אך מבחינה תוצאתית, פגיעתם רעה והיא מסכנת את חייהם של לוחמי צה"ל (ואחד מהם את הגנת העורף)".

ברנר ציין, שאויביה של ישראל יכולים לצפות בשידורים וגם ישראלים יכולים למצוא דרכים לעשות זאת. לדבריו, המחוקק היה ער לכך ולמרות זאת קבע את אשר קבע; מדובר בצמצום של הפגיעה בשל הבלימה המשמעותית של השידורים בישראל; ומניעת היכולת של הצלמים והעיתונאים לדווח מישראל תקטין גם היא את הפגיעה בביטחון (כולל בהקשר של חזית הצפון).