סכנת משבר תזרימי לשירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית עלולה להיקלע למשבר תזרימי אשר יקשה על תפקודה השוטף - מתריע (23.7.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הכללית היא קופת החולים הגדולה במדינה: בסוף שנת 2022 היו לה 4.8 מיליון חברים שהם 51% מתושבי ישראל, ובבעלותה 14 בתי חולים; המחזור השנתי שלה הוא 44.5 מיליארד שקל.

בשנים 2021-2019 הציגה הכללית מגמת שיפור בעודף בנכסים נטו, אך בשנת 2022 חלה הרעה במצבה הפיננסי, אשר הביאה לירידה בעודף מ-710 מיליון שקל בשנת 2021 ל-190 מיליון שקל; את שנת 2022 סיימה הכללית בגירעון של 589 מיליון שקל. הקורונה שינתה את תמהיל השירותים שסיפקה הקופה, היא קיבלה מהמדינה תקציב להוספת כוח אדם בבתי החולים ועוד תמיכה של 1.8 מיליארד שקל. לאחר קבלת התקציב הנוסף סיימה הקופה את השנים האלו בעודף של 354 מיליון שקל ו-495 מיליון שקל בהתאמה.

מנגד, את שנת 2022 סיימה הקופה בגירעון של 589 מיליון שקל, בין היתר מאחר שהמדינה לא המשיכה לשפות אותה על הקורונה ובשל עלייה בהוצאות שכר עקב הסכמים חדשים. הגירעון בהון החוזר של הכללית עלול להעמיק את המשבר התזרימי ולהקשות את תפקודה השוטף. המלחמה עלולה להרע את מצבה הכספי של הקופה שכן הוצאותיה צפויות לגדול ב-500 מיליון שקל - והיא טרם קיבלה שיפוי בגינן [תביעתה בנושא תלויה ועומדת בבית המשפט - א.ל].

שיעור הגירעון בבתי החולים של הכללית בשנים 2022-2019 היה 20% ממחזור הפעולות, ואילו בבתי החולים הממשלתיים הוא היה 9%-5% בלבד בשנים 2021-2019 ועודף של 11% בשנת 2022. לבתי החולים של הכללית אין תאגידי בריאות כמו לממשלתיים, ובשל צורת ההעסקה של רוב עובדיה (שכירים בהסכמים קיבוציים), הפעילות בשעות אחר-הצהריים מוגבלת למתן שירותים מסוימים. עלות השירותים לאחר שעות העבודה הרגילות גבוהה במיוחד, כך שמבחינת הקופה אין בכך כדאיות כלכלית.

נוסף על כך, הגדלת היקף השירותים בבתי החולים שבבעלות הקופה עשויה להגדיל את הכנסותיהם, אך בד-בבד להגדיל גם את הוצאות הקהילה ואת גירעונה של הקופה. כתוצאה מכך תשתיות בתי החולים של הכללית אינן מנוצלות במלואן (למשל אי-ניצול חלק מחדרי הניתוח מהשעה 15:00), והתורים לקבלת חלק מהשירותים הרפואיים נותרים ארוכים.

הגירעון בהון החוזר של הכללית בשנת 2022 גדל במיליארד שקל ביחס ל-2021 והסתכם ב-5.7 מיליארד שקל. גם בשלוש קופות החולים האחרות היה הגירעון בהון החוזר גדול יותר בשנת 2022. הגידול בגירעון בהון עלול להעיד על קשיים של הקופות בתשלום התחייבויותיהן ועל הצורך שלהן בתמיכות הולכות וגדלות מהמדינה כדי לבצע תשלומים, מתריע אנגלמן.

מספר ימי האשראי הממוצע לספקים בכללית עלה מ-62 בשנת 2019 ל-68 בשנת 2022. עיכוב זה מביא לפגיעה בספקים, שנאלצים לשאת בנטל מימוני כבד. אי-החלת חוק מוסר תשלומים על קופות החולים, מאפשרת להן לקבוע את תנאי התשלום לספקים על-פי שיקול דעתן. במקרה של הכללית מדובר על שוטף פלוס 93 - פרק זמן ארוך יותר מזה שקבע החוק.