המסקנה מדוח המבקר: ישראל היא אכן גן עדן לחייבים

"ממצאי ביקורת זו מלמדים על ליקויים משמעותיים בטיפול משרד המשפטים בהליכי חדלות פירעון, וכן על פערים ניכרים בהתמודדות הממונה [על חדלת פרעון] עם האתגרים הניצבים לפניו, בדגש על הטיפול בהליכי חדלות פירעון של יחידים". כך אומר (5.11.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

ממצאיו תומכים במידה רבה בטענה, לפיה ישראל היא גן עדן לחייבים, שמשלמים רק חלק קטן מאוד מחובותיהם - כמו גם לנאמנים בהליכי חדלות הפרעון, הנבחרים בצורה רנדומלית ואין עליהם פיקוח על ממש. נכון לשנת 2021, מדובר היה ב-60,000 תיקי חדלות פרעון של יחידים, עם חובות של 786 מיליארד שקל; סביר להניח שהמספר יעלה משמעותית בחודשים הקרובים, בשל ההשלכות הכלכליות של המלחמה.

השיעור הממוצע של הגבייה לשנת 2021 בתיקי חדלות פירעון של יחידים היה 6.9% מסך החובות ו-13% בשנת 2022, ובתיקי תאגידים - 47.4% ב-2021 ו-11.21% בשנת 2022. המשמעות היא גבייה של 3 מיליארד שקל בתיקי יחידים ו-8 מיליארד שקל בתיקי תאגידים - כך שהיקף החובות האבודים הוא 49.5 מיליארד שקל בשנה.

נכון ליוני 2023, ארבע שנים לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פרעון החדש, השלימו את תוכנית ההכשרה הכלכלית 135 חייבים בלבד, מתוך 37,500 שהתוכנית הייתה רלוונטית עבורם. הממונה מסר, כי המספר גדל ב-2,600 והשנה יוכשרו עוד 1,400. התוכנית היא ביסודה קבוצתית, והכשרה פרטנית הופעלה רק פעם אחת והשתתפו בה 63 חייבים. המשמעות היא, שחייבים עלולים להיכשל בהליכי חדלות הפרעון ויירד הסכום שיוחזרו לנושיהם.

הממונה עדיין לא גיבש אמות מידה שוויוניות לבחירת נאמנים בהליכים, והם נבחרים לפי שיקול דעת פרטני בהתאם לסוג התיק, לנסיבותיו ולנתוני הבקשה, ותוך בחינת ניגודי עניינים אפשריים. אנגלמן קובע: על הממונה לגבש אמות מידה שוויוניות הן לגבי תיקי יחידים והן לגבי תיקי תאגידים ולפרסם אותן, בשים לב לחשיבות הסוגיה ולרגישות הציבורית הכרוכה בה.

היחידה לפיקוח על נאמנים אינה מבצעת בקרות יזומות וחקירות עומק בנושא התנהלותם של 450 הנאמנים, המנהלים 60,000 תיקים בהיקף של 60 מיליארד שקל. היחידה אמורה לפקח על התנהלותם מול החייבים ומול בתי המשפט, על איכות עבודתם, על אופן חלוקת הכספים לנושים ועל היקף שכר הטרחה שהם מקבלים.

27 תקני חוקרים לרבבות תיקים

יחידת החקירות של הממונה מטפלת ב-20 תיקים בלבד בשנה; בשנים 2023-2015 טיפלה היחידה ב-80 תיקים. הממונה עצמו מעריך שב-10% מההליכים מבוצעות עבירות חדלות פרעון, דהיינו 2,000 תיקים בשנה, הגורמים לחובות אבודים של 5 מיליארד שקל. לפי המלצת צוות מקצועי במשרד המשפטים, מספר התיקים הנחקרים צריך להיות פי 16-8 מהמספר הנוכחי.

ליחידה יש 27 תקנים בלבד, ללא שינוי מאז הקמתה בשנת 1996 - שנה בה התנהלו 300 תיקי חדלות פרעון בשנה. כיום מדובר ברבבות תיקים בשנה וההערכה היא שיש צורך ב-60 משרות. בפועל, שש משרות אינן מאוישות וארבע נוספות מוחזקות בידי עובדים שאינם עוסקים בחקירות. היחידה מונה רק 12 חוקרים, שתנאי ההעסקה שלהם נמוכים ב-20% משל חוקרים ביחידות מקבילות.

פעילות הממונה בתחום המודיעין מצומצמת ביותר: בחוליית המודיעין יש עובדת אחת בלבד, ולרשות החוליה לא עומדים אמצעים ומערכות טכנולוגיות לאיסוף ולניתוח של מודיעין. בנסיבות אלו מוגבלת היכולת של הממונה למקד פעילות חקירתית בהתבסס על מודיעין, ועל כן נפגעת יכולתו למנוע ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון, ליצירת הרתעה ולחשיפת נכסים מוסתרים.

"בהעדר פעילות רחבה ואפקטיבית של הממונה באמצעות יחידת החקירות, נפגעות הן ההרתעה מפני ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון והן יכולת האכיפה בעניין פעילות עבריינית בתחום, בכלל, ובעניין הסתרה או הברחה של נכסים שיכולים לסייע בהגדלת שיעור החוב שיוכלו הנושים לפרוע, בפרט", מתריע אנגלמן.

תיקי חדלות פירעון בתחום התאגידים מגלמים גם הם פוטנציאל להברחת הון ונכסים תוך ניצול לרעה של ההליכים - קובע אנגלמן. ההיקף הכספי של תביעות חוב בהליכי חדלות פירעון של תאגידים הסתכם בשנת 2021 ב-16.7 מיליארד שקל; היקף החובות האבודים שמקורם בניצול לרעה של ההליכים עלול להגיע ל-880 מיליון שקל. הממונה לא ביצע חקירות כלשהן בנוגע לתאגידים, ויחידת החקירות שלו החלה לעסוק בנושא רק בשנה שעברה.