ראשי הקואליציה דחו את ההחלטות על מיארה והוועדה לבחירת שופטים

ראשי סיעות הקואליציה סיימו ללא החלטות (15.12.24) את הדיון בהדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ובאישור הסופי של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הם החליטו להתכנס שוב בקרוב על-מנת לקבל החלטות; טרם נקבע מועד הפגישה. ראשי הסיעות החרדיות הבהירו כצפוי, כי הם דורשים להסדיר תחילה את הפטור מגיוס לאברכים.

השר יצחק גולקנופף (אגודת ישראל), ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ואריה דרעי (ש"ס) אמרו, כי הם תומכים עקרונית בשני המהלכים, אך דרשו לקדם לפני כן את חוק הגיוס. "אנחנו בעד, אנחנו מבינים את הקשיים מול מערכת המשפט, אבל קודם כל שיקדמו את החוק שדרשנו עם הקמת הממשלה. לפני כן, לא רוצים שום דבר אחר". השר איתמר בן-גביר ביקש להתחיל כבר כעת בהליך ההדחה של מיארה, וטען: "זה לא משהו אישי שלי, היא פוגעת בעבודת הממשלה".

באופן רשמי, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו עוסק בענייני מיארה והוועדה לבחירת שופטים בשל הסדר ניגוד העניינים הנובע ממשפטו ויצא מן החדר בזמן הדיון. מקורביו של שר המשפטים, יריב לוין, אמרו לפני הדיון, כי הוא יבקש להעלות בישיבת הממשלה הבאה את הדחתה של מיארה אם יהיה לכך רוב בפורום ראשי הקואליציה. השר שלמה קרעי יזם מכתב של שרים שיקראו להדחתה, אך חתמו עליו רק 13 מבין 29 שרי הממשלה; לוין אמר במפורש, שדרוש רוב מוצק כדי להתניע את התהליך. בסוף השבוע אמר לראשונה יו"ר ש"ס, אריה דרעי, כי אם מדיניות הממשלה אינה נראית למיארה - עליה להתפטר.

כדי להתניע את ההליך, יהיה תחילה על השרים להפנות ללוין את טענותיהם כלפי מיארה: באלו נושאים סירבה לאשר את פעולותיהם, מה היו נימוקיה, האם ייצגה אותם בבג"ץ ומה נפסק. לאחר מכן, על הממשלה להקים מחדש את הוועדה המייעצת בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, ולצרף אליה שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר. ועדת החוקה ממנה חבר כנסת, מועצת לשכת עורכי הדין ממנה נציג מטעמה, וכך גם פורום ראשי הפקולטות למשפטים. הוועדה יכולה רק להמליץ האם להדיח או לא להדיח את מיארה, וההחלטה הסופית היא בידי הממשלה. ניתן לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה, מה שיקרה בוודאות אם מיארה תודח.

סמוטריץ' תמך בעמדתו של סער

בנושא הוועדה לבחירת שופטים, ההצעה היא להעניק לקואליציה שליטה בה. כיום יש בה תשעה חברים: שני שרים, שני חברי כנסת (מקובל שאחד מהם מן האופוזיציה), שלושה שופטים מבית המשפט העליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. על-פי ההצעה, בוועדה יהיו שלושה שרים, שלושה חברי כנסת מהקואליציה, שלושה שופטים ושני חברי כנסת מהאופוזיציה. ההצעה (שהיא תיקון לחוק יסוד השפיטה) אושרה בוועדת החוקה וזקוקה רק לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית - אך לקואליציה לא יהיה רוב בלא הסיעות החרדיות.

בנושא זה אמר לוין, בהתייחסו לפסק הדין וההחלטה בנוגע למינוי נשיא בית המשפט העליון: "הם דחו כל פשרה שניסיתי, הם לא משתפים פעולה והצו שהם הוציאו זו חוצפה. אם נוותר עכשיו, נוותר כל הזמן וזה ישליך על כל העבודה שלנו ועל כל מה שנרצה לקדם".
יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, אמר: "אני לא מבין למה השופטים זרקו מהחלון כל פשרה שהבאנו, נראה שהם פשוט רוצים לדרוס אותנו".

שר החוץ, גדעון סער (שבכהונתו כשר המשפטים מינה את מיארה), אמר: "ממלא המקום [יצחק עמית] גם ככה נשיא בפועל, עם כל הסמכויות, וזה לא יתן כלום לעשות את זה, כי כל מהלך גם ככה ייפסל או שלא יהיה ישים במסגרת לוחות הזמנים". ס בצלאל סמוטריץ' ודרעי הסכימו איתו. בהמשך התפתח עימות בין סמוטריץ' ולוין, והוסכם כאמור שלא לקבל החלטה. לסער אין זכות וטו על החקיקה המשפטית בהסכם הקואליציוני עם סיעתו.

לשכתו של סער הבהירה, כי הוא "תמך ותומך בקידום רפורמות מושכלות במערכת המשפט. סער מתנגד לחזרה לחקיקה שהוצעה ב-2023 בעניין הוועדה לבחירת שופטים. ניתן לבחון ולקדם שינויים בנושא זה, אך לא לפי הצעת 2023 ובוודאי לא שינויים בעלי תחולה רטרואקטיבית". עוד נמסר, כי הוא ממשיך לתמוך בפיצול תפקידו של היועץ המשפטי (בין הייעוץ לבין ראש התביעה). לדעתו, "בעת הזאת נדרשת אחריות רבה להימנע מהחרפת המתחים בחברה הישראלית וכל מהלך צריך להיות שקול ולקחת בחשבון את האתגרים הביטחוניים והמדיניים האדירים שעימם מתמודדת ותתמודד ישראל בתקופה הקרובה".