סוף לתביעות הסרק? המדינה נלחמת בתובעים הסדרתיים

עו"ד לירן חשין ברוש, משרד המשפטים: "אלו העסקים הכי קטנים שקיימים, שהרבה פעמים אין להם ייעוץ משפטי פנימי או מודעות לכל הוראות הרגולציה, ותובענה ייצוגית בסכומים מאוד גבוהים, לא מתאימה כלפי עסק כזה.

"הנושא השני הן תביעות לצו עשה ולא לפיצויים- סיבת סגירת התיקים הנפוצה ביותר היא הסתלקות, כלומר התובע הייצוגי מבקש למחוק את התביעה מכל מיני סיבות, הרבה פעמים בעקבות הסכמה עם המשיב שיתקן את הדברים הללו לעתיד. הרבה פעמים ההסתלקות הזו מתוגמלת והיא כמובן נעשית באישור בית המשפט. הסתלקות באחוזים גבוהים מאוד היא בתביעות שיש בהן עילה אך ניתנות לתיקון מיידי, הנזק לציבור נמוך, ומגיעים להסכם על התיקון ומחיקת ההליך והשבת שכ"ט. יש עו"ד שזה המודל הכלכלי שלהם - הגשת הרבה תובענות ייצוגיות נגד הרבה מאוד עסקים, במטרה להסתלק מראש.

"ערכנו בדיקה איזה עילות מסתיימות בהסתלקות ואין פיצוי לקבוצה ובעיקר יש תיקון מהיר לעתיד ובדקנו איזה עילות מסתיימות בפשרה עם פיצוי בערך מאוד נמוך, לא רק בסכום שנפסק אלא מה הערך שלו.

"העילות שאנחנו מציעים הן: חוק הספאם - הודעות ספאם שנשלחות לאנשים, משקל של אריזות כשקונים מוצר שקיל האם נשקלה האריזה, סימון בעברית לטובין, הוראות סימון באופן כללי למעט אזהרות או כשהמוצר פגום ומחודש במקום חדש. סעיפים מסוימים בצו הגנת הצרכן, הקשורים לתנאים ספציפיים של סימון מזון, כשאלרגנים לא יהיו כלולים, מחיר ליחידת מידה שאינו מחיר המוצר.

"הלכנו על שני מנגנונים של פניה מוקדמת וקשורים לתביעות צו עשה- האחד הוא העילות שציינתי והשני וולונטרי - אנחנו מודעים למגבלה להכיל את כל העילות הרלוונטיות בתוספת מיידית ולכן יש מנגנון מקביל שמדבר על מערך תמריצים לתובע ובא-כוחו- כך שאם יגיש מראש צו עשה יקבל תגמול, כך שמי שלא יבחר בכך ולא תצלח תביעתו, לא יקבל שכר טירחה".

נעמי הימיין רייש, סגנית מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים: "מעל 99% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים. 66% מהם לא מעסיקים עובדים, כלומר הם בהעסקה עצמית. בחוק חובת המכרזים יש חלוקה לפי 3 קבוצות גודל, מאחר שיודעים לאפיין את האתגרים השונים - דינו של עסק זעיר אינו כשל עסק בינוני מבחינת הקשיים שהם מתמודדים איתם. לשאלה איך נקבעו הסכומים - היה שיקול של הגשת מכרזים שיאפשר לכמה שיותר עסקים זעירים לגשת למכרזים. אנחנו בוחנים בסקרים תקופתיים את האתגרים בפני העסקים הזעירים וחשוב לזכור שמטרת העסק היא עשיית עסקים והאינטרס שלנו כמדינה הוא שהוא יהיה רווחי. ככל שעסק קטן יותר יכולתו לעקוב אחר חידושי הרגולציה פוחתת. הענישה צריכה להיות מותאמת. לעסקים קטנים יש שורת כלי אכיפה שנועדו לפתור את ההפרות".

אביר קארה: "עסק מקבל מכתב התראה, ופונה לעו"ד ורק כדי להתנהל מול הצד השני עוד לפני כתב תשובה, רק לדיבורים, הסכום נע בין 5,000 ל-20,000 ש"ח. אם לא מגיעים לפשרה, שככר טרחה מינימלי הוא 20,000 שקל ואחרי שנדרש להגיש כתב הגנה זה עוד סכום של 20,000-15,000 שקל. יש היום תובע סדרתי שרוכש באופן מקוון כבל ב-15 שקל והכולל תשלום דמי משלוח ודורש להחזיר את הכבל לעסק עם החזר כספי הכולל החזר על דמי המשלוח ומגיש עשרות תביעות על אי-החזרת דמי המשלוח".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אותו מוכר של הכבל מרוויח עליו 3% או 10%. כלומר, מסות של מכירות עם מתח רווחים נמוך ואם הוא חוטף תביעה של 50,000 שקל זה טירוף. ההליכה על מניעת תובענה לעוסק זעיר מצמצמת מדי.

"לשאלת התמריץ השלילי, כיום יש עיצומים כספיים ותובענות ללא הוכחת נזק בעילות שהורחבו, שלא היו קיימים בעת חקיקת חוק תובענות ייצוגיות.

"נושא היקף העובדים לא רלוונטי למעט אולי בהעסקה עצמית, כי זה דבר מאוד גמיש לעסק לשחק איתו. בגלל חששות מתביעות והגנה תאגידית והגנת אחריות מוגבלת, בניו-יורק למשל כל מונית היא חברה בע"מ נפרדת, למרות שהיא של חברה שיש לה 30,000 מוניות, כך שאם היא עושה תאונה אי-אפשר לתבוע את החברה הגדולה כי כל מונית היא עסק עצמאי".

עו"ד מתן פריידין: "יש מקום לדיפרנציאציה בין עסקים גדולים לקטנים, כי החוק נועד במהותו לטפל בהפרות מז'וריות, אך הפתרון המוצע אינו נכון. הפתרון מפנה לחוק חובת מכרזים, וכפי שנאמר זה ייצר עודף הידיינויות, כי פרקטית כשמגישים תביעה נגד עסק אין שום מושג מה גודל המחזור וזה ייצר התדיינויות על התצהיר. בתוך הליך ביניים שנקרא תביעה ייצוגית, יהיה הליך נוסף לבדיקת היקף המחזור. במקום מחזור יש לדבר על סוגי עסקים - למשל מסעדה או בית קפה הכוללים מספר סניפים. זו דרך שלא מצריכה הוכחה או ויכוח. אנחנו יודעים לאפיין איזה סוגי עסקים לא מתאימים לתובענות ייצוגיות".

עו"ד הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "יש היגיון בחסימה ההרמטית להגשת תובענה נגד עוסק זעיר. ברגע שמעלים את היקפי המחזור, מדובר על עסקים שההנחה היא שהם נותנים שירות לציבור רחב יותר ויש להם ידיעה על אסדרה, זהו נזק לקבוצה גדולה וכשמסתכלים על מערך ההגנות הנוסף של פניה מוקדמת ועילות ספציפיות, נבקש לייחד את ההגנה ההרמטית רק לעסקים זעירים".

היו"ר ח"כ רוטמן השיב: "בית קפה שכונתי הוא בית קפה שכונתי גם אם הוא מגיע למחזור של שני מיליון ש"ח. אני לא מכיר מכולת שכונתית שלא מגיעה ליותר ממחזור כזה. מתחם של 5 צימרים - בכמה אנשים הוא מטפל בשנה? הוא יכול לפנות לנציבות על הפרה והיא תפעיל את הכלי המתאים. תובענה ייצוגית היא כלי לטיפול עבור ציבור רחב שנפגע בהפרה קטנה.

להפרות נגישות יש מענה הן קיבלו נפח אדיר, כי אין אגרות ולכן הדיון שלנו מוטה נגישות שלא בצדק. התובענה היא קנס. עסק יכול לקבל 5 מכתבים כאלו בשנה והוא ייסגר. יש המון שכבות הגנה על נגישות והגנת הסביבה שרובן המוחלט לא היה בעת חקיקת חוק התובענות הייצוגיות, הכלים הללו מטילים עומס לא מידתי על המפר. יש להתייחס לכלל הרגולטורים".

עו"ד אוהד רוזן, לשכת עוה"ד: "כולנו תמימי דעים על כך שעסק זעיר לא צריך להיתבע בתביעה ייצוגית, אך הקביעה של עד 5 עובדים לא רלוונטית כי הוא יכול לגלגל 200 מיליון בחודש. היום חברות כמו וולט הולכות לכלכלה היברידית ולכן המבחן צריך להיות מבחן המחזור ולא מספר העובדים. נשאלת שאלה איך קובעים את המחזור, כי יכולות להיות חברות עם שווי נכסי מאוד גבוה כי הן מחזיקות הרבה מבנים אך זה לא יתבטא במחזור כי הן לא מוכרות דבר".