הקרב על דמי החבר: חלוקה של 1/7 ללשכה ו-6/7 למחוזות מעוררת ביקורת

עוד מוצע, כי המועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, שיעור מופחת של אגרות ודמי חבר לחייל בשירות מילואים פעיל, כפי שיוגדר בהחלטתה.

לעניין חלוקת התקציב שנועד למימון פעולות הרשות של הלשכה בין מחוזות הלשכה השונים - נכון להיום, התקציב שמיועד לכל מחוז מורכב מסכום שווה שניתן לכל מחוז ומסכום נוסף שנקבע בהתאם לגודל היחסי שלו, ואילו המועצה הארצית רשאית להורות על העברת סכומים נוספים למחוז מסוים אם התעורר בכך צורך.

בתיקון מוצע לקבוע כי תקציב שמקורו בדמי חבר ואגרות למימון, יחולק בין המחוזות לבין שאר הלשכה באופן יחסי לסכום הנדרש לכל אחד מהם, והם יוכלו לייעד אותו לכלל התפקידים והפעולות המוגדרים בפעולות הרשות. מנגד, התוספת האחוזית תתחלק באופן שהלשכה תקבל שביעית מהתוספת והמחוזות יקבלו את שש השביעיות הנותרות.

רו"ח תומר יזדי, סמנכ"ל כספים, לשכת עוה"ד: "לגבי החלוקה בין הלשכה הארצית למחוזות, קביעה של שיעורי חלוקה זה לא דבר ישים כשכל שנה האחוזים יכולים להשתנות. כמו-כן, אתם קובעים ש-80% מתקציב דמי החבר ילך למחוזות, כשרוב התקציב הזה הוא של תפקידי החובה. אם לפי הסימולציה שנעשתה פה הלשכה תוכל לגבות 30 מלש"ח, ללשכה הארצית יישארו 6 מלש"ח וכסמנכ"ל כספים, זה סכום שלא ניתן לנהל איתו את הלשכה. לא אוכל להישאר בלשכה בסכומים הללו.

יותר מכך, ברגע שהמחוזות מקבלים את החלק שלהם, פתאום הכסף הסטטוטורי שלא יספיק לשמש את פעולות החובה בארצי ישמש לפעולות וולונטריות במחוזות? זה לא ישים ולא כלכלי. החוק טומן בחובו המון סתירות- כשכרגע אין פתאום שום פיקוח של הארצי על המחוזות. חייבים עבודת מטה כלכלית ואנחנו מוכנים לשתף פעולה לשם כך".

ח"כ גלעד קריב: "ככל שמעמיקים בפרטי החוק, תכליתו האמיתית מתגלה, והיא שיבוש טוטאלי של עבודת הלשכה. חוק ונדטה אישי של לוין. לא הביאו חוק שאומר נפרק את הלשכה, אלא חוק ששומט את יכולת ההתנהלות של התאגיד הזה. החוק כ:"כ מופרך שברור שיעבור פרק זמן והוא ישוב לוועדה וישנה את מגמתו כי הוא לא ישים. מטרתו היחידה היא גביית דמי חסות מחברי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים.

"יש סעיף שאומר שכל שנה המועצה יכולה לקבוע X אחר מהסכום שנקבע לפעולות החובה, אך מי שצריך לאשרו הוא שר המשפטים, דהיינו לא רק שומטים את בסיס התפקוד של הלשכה, ויוצרים מצב בו היא במצב כינוס נכסים מתמיד, יוצרים פה מנגנון סחיטה תמידי מצד השר המכהן. כשתהיה הנהגת לשכה שהיא לא לרצונו של השר, ה-X ירד מיד. הסעיף חותר תחת עצמאותו הסטטוטורית המוגברת של התאגיד הזה".

עו"ד נדב ויסמן, חבר המועצה הארצית: "החלוקה בין הלשכה למחוזות ביחס של 80:20 שרירותית לחלוטין. אני חבר המועצה מ-2019, ובכל השנים הללו בהסכמה רחבה של המועצה, היחס בין המחוזות ללשכה הארצית היה 50:50 מהתקציב השנתי, וגם בחלוקה הזו כל או רוב המחוזות טענו שזה לא מאפשר להם לבצע את תפקידיהם. החלוקה שהוגשה לוועדה מובאת בדרך ההמעטה וביחס של 80:20, זה קיצוץ בשליש מהתקציב הנוכחי. החוק כפי שהוא מנוסח כרגע, תוצאתו הוא הבאת הלשכה הארצית והמחוזות לפשיטת רגל.

"הלשכה היא תאגיד סטטוטורי, אישיות משפטית אחת. יש גורם אחד של מורשי חתימה. אי-אפשר להתחיל לפצל ולומר שהארצי לא יפקח על המחוזות. ה-80:20 הוא שרירותי ומנותק מבדיקה או עבודת מטה, דבר מינימלי שנדרש. לנושא התחולה והכניסה לתוקף: ללשכה יש התחייבויות ויש עובדים, חלקם עשרות שנים, ואין שום אפשרות משפטית או מבחינת היגיון או צדק להחיל את החוק מידית. התחולה צריכה להיות החל מהבחירות הבאות ללשכת עוה"ד".

עו"ד רוית טוכמן, יו"ר ועד עובדי לשכת עוה"ד: אני פה בשם עשרות עובדי לשכה נאמנים, מסורים, מקצועיים, אני פונה לכולכם לנבחרים, לראש הלשכה ולראשי המחוזות - אל תפגעו בנו. כל מה שמוצע פה הוא פגיעה ישירה בעובדי הלשכה ואסור שזה יהיה על גבנו. אני עובדת הלשכה 36 שנים ומה אעשה? מה יעשו יתר העובדים?".

היו"ר רוטמן: "רוב עובדי הלשכה עסקים בתפקידי הליבה והשאלה למה שעובד כזה ייפגע?"

עו"ד טוכמן: "לפי המוצע פה לא יהיה מספיק כסף לשלם לעובדי הלשכה. אני מנהלת שתי מחלקות בלשכה, עוסקת בוועדות המקצועיות, באחריות הביטוח לוועדות ערר, וכך גם יתר העובדים".

היו"ר רוטמן: "התפקיד שלנו הוא לוודא שזה לא יקרה. משך הרבה מאוד שנים התנהלה הלשכה בסוג של נחת, עד שח"כ מילבצקי העיר בצדק על כך שאנשים מחויבים לשלם דמי חבר כתלות בפרנסה שלהם. זו הייתה מציאות לא טובה שדיברנו נגדה עוד לפני הבחירות. אם הייתי אומר שיש דמי חבר חובה ואסור לגבות כספים נוספים, הטענה שלך הייתה נכונה. אך בתקופה האחרונה, היה מי שטרח להוציא הרבה כספי לשכה בצורה שמבהירה שמשתמשים בהם שלא לדברים נכונים. כמה עלה קמפיין החותות שמימנה הלשכה?"

ראש לשכת עוה"ד עו"ד עמית בכר: "רחוק מאוד למטה, עשרות אחוזים פחות ממה שציינת והרבה פחות ממה שצריך".

רוא"ח תומר יזדי: "350,000 זה יקר?"

היו"ר רוטמן: "אני מנסה להבין למה הצ"ח תפגע בעובדים, ומגלה שלמרות שהלשכה מסכימה על כך שנדרשת הבראה, הוצאתם שכר שלפי הנתונים שלכם הוא 4-3 עובדים לשנה על קמפיין פוליטי".

לאחר מכן התייחס להצעתו למתווה: "החלוקה של 80:20 ככלל אצבע מיקמה את הדיון אבל צריך לטייב את הנוסחה. הרציונל המסדר אומר שדמי הלשכה יהיו נגזרת של עלות התוספת השנייה בתוספת אחוז מסוים. סכום הבסיס יהיה העלויות. מתוך סכומים אלו, הסכום שהוא תלוי ביצוע בפועל, יחולק ללא הנוסחה אלא לפי הביצוע בפועל. החלק שנותר. כלומר, התוספת האחוזית, יחולק בנוסחה שנועדה לייצר תמרוץ ליעילות וגם מתוך הבנה שיש מטה שהוא בסיס. החלוקה תהיה 1/7 ללשכה והיתר 6/7 למחוזות. האחוזים יצטרכו להשתנות בהתאם לסימולציות, ולהתחשב בפעילות המחוז עצמו".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה פירט את הצעת היו"ר: "חישוב דמי החבר יהיה בשני שלבים- עושים הערכה תקציבית כמה יעלו כל הפעולות בתוספת השנייה. אחרי שהגענו לסכום מסוים, תתווסף תוספת אחוזית שעוד לא נקבעה.

"כלל החלוקה והשימוש לפי הצעת היו"ר יהיה שהאגרות ודמי הבסיס של החבר יחולקו בין המועצה הארצית למחוזות בהתאם לצורך של מה שכ"א עושה. אם הלשכה הארצית מטפלת בהתמחות- היא תקבל את כל האגרות. התוספת האחוזית תחולק בשני חלקים- 1/7 ו-6/7. 1/7 הולכת ללשכה הארצית ו-6/7 יחולקו בין המחוזות. רכיב מסוים מתוך אותם 6/7 מתחלק קבוע באופן שווה בין המחוזות ורכיב מסוים מתחלק לפי הגודל. ניתן יהיה לשנות את החלוקה בהסכמה בין כלל ראשי המחוזות".

ח"כ גלעד קריב: "האם החלוקה של 1/7 ו-6/7 נשענות על נתונים? ליבי לא גס בהגנה סטטוטורית על ראשי המחוזות. אני לא עיוור לסיטואציה שיכול להיווצר מתח בין המחוזות למועצה הארצית. כמחוקקים עלינו למנוע נקמנות במחוז מסוים על בסיס פוליטיקה פנים ארגונית ולכן אם עד היום לא הייתה הגנת מינימום, אפשר לדבר על זה, אבל להגיע למצב שבו מימון כלל פעולות הרשות מתחלק 15% ללשכה הארצית ו-85% למחוזות, זו חלוקה לא פרופורציונלית ולא סבירה. בנוסף, יש לדון בשאלת האימפקט של המודל דווקא על עוה"ד הקטנים. חייבת להיות הלימה בין נוסחת החלוקה של תפקידי הרשות כפי שנעשה בתפקידי החובה".

היו"ר רוטמן: "המהות היא שמירה על עצמאות המחוזות, מעל התקציב הבסיסי ועם תמריץ שיאפשר להתייעל. אם נקצוב על בסיס ההקצבה לתפקידי רשות, התוצאה תהיה תמריץ לחוסר התייעלות".