חרדים בעורף: בין תחושת אשם לביקורת על יחס ההנהגה למלחמה

המחקר, שנערך בין פברואר למאי 2024, כלל ראיונות חצי מובנים עם 14 מרואיינים: 10 גברים ו-4 נשים, המייצגים את הזרמים המרכזיים בחברה החרדית - חסידים, ליטאים וספרדים. המרואיינים כללו יזמים חברתיים, חברי מועצה, ובעלי תפקידים בעמותות, ארגונים ומוסדות חסד.

החוקרים בחנו שאלות מרכזיות: כיצד הפעילות השפיעה על היחס של המרואיינים לחברה ולמדינה? האם חל שינוי ביחסם לחובת השירות? האם המלחמה עשויה להביא לשינוי במערכת היחסים בין החברה החרדית לחברה הישראלית? והיכן הבחינו בשינויים, אם בכלל?

המחקר זיהה שלושה דפוסים מרכזיים של תרומה והתנדבות בחברה החרדית בזמן המלחמה:

• תרומה רוחנית מסורתית - התמקדות בהגברת לימוד התורה, תפילות המוניות וקריאות למעשי חסד.

• תרומה אזרחית - התארגנויות מקומיות לחלוקת מזון, סיוע למשפחות מפונים ותמיכה באוכלוסיות פגיעות.

• גיוס מוגבל לצה"ל - מספר מצומצם של צעירים חרדים התנדבו לשירות צבאי או לשירותי חירום.

הנתונים מצביעים על כך ש-22,000 חרדים התנדבו במסגרת חמ"ל האחדות של "כיכר השבת" בתקופת המלחמה, ובמקביל, אלפי נשים חרדיות נרתמו ליוזמות כמו "חסד מברזל" ו"אחיות שותפות".

פערים בין שמרנים למודרנים: מתח מובנה ותחושות אשם

הפערים בין חרדים שמרנים לחרדים מודרנים בלטו גם במלחמה. בעוד שהחרדים המודרנים הביעו נכונות גבוהה יותר להשתתף בפעולות אזרחיות והתנדבותיות, החרדים השמרנים התרכזו בעיקר בפעולות רוחניות.

המחקר מצא כי 75% מהחרדים המודרנים דיווחו על מעורבות בפעילויות סיוע אזרחיות במהלך המלחמה, לעומת פחות מ-50% מהחרדים השמרנים.

הפערים הללו משקפים גם את תחושת האשם שבלטה בקרב הצעירים המודרנים, שהודו בחוסר נוחות אל מול המאמץ הצבאי.

הביקורת על המנהיגות החרדית: בין אכזבה לחשבון נפש

המחקר מצביע על ביקורת נוקבת כלפי המנהיגות הרבנית והפוליטית החרדית מצד החרדים המודרנים. מרואיינים הביעו אכזבה מכך שהמנהיגות לא עשתה די מעבר לקריאות כלליות להגברת תפילה.

בקרב חלק מהמרואיינים נרשמה ביקורת מרומזת גם על אידיאל לומדי התורה, שנתפש כלא מתאים לאתגרי המצב הנוכחי.

השינוי מתחיל מלמטה

אחת המסקנות הבולטות של המחקר היא שהשינוי ביחס לשירות בצה"ל וביחס לחברה הישראלית לא יגיע מהמנהיגות החרדית המסורתית. שינוי כזה, אם יתרחש, יצמח מלמטה - מהפרטים החרדים עצמם, במיוחד מהדור הצעיר והמודרני.

המלחמה חשפה את הפערים, אך גם את הפוטנציאל לשיתופי פעולה ולשינוי הדרגתי. השינוי, כך נראה, אינו עניין של חקיקה או אכיפה בלבד, אלא דורש מהלך תודעתי, חברתי וחינוכי רחב ומעמיק שיבסס מחדש את ערך השירות והאזרחות המשתתפת בחברה החרדית.

בשלב זה, נראה כי רוב החברה החרדית לא חוותה את המלחמה בעוצמות שחוו חלקים אחרים באוכלוסייה, והדבר מעכב שינויים משמעותיים בתפיסת היחסים בין הציבור החרדי למדינה.