בנק ישראל: הצמיחה אשתקד - רק 0.6%; התאוששות השנה ובשנה הבאה

התוצר הלאומי של ישראל עלה בשנת 2024 ב-0.6% בלבד, דהיינו צמיחה שלילית של כ-1% לנפש. כך מעריך (6.1.25) בנק ישראל. הבנק צופה התאוששות ניכרת השנה ובשנה הבאה, עם צמיחה של 4% ו-4.5% בהתאמה. הערכות אלו הן חלק מהתחזיות המתלוות להחלטת הבנק להותיר את הריבית המוניטרית ללא שינוי, זה החודש השמיני ברציפות, בשיעור של 4.5%.

הבנק מסביר את ההחלטה בכך שעל-רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות, ההתאוששות בפעילות נמשכת בקצב מתון. מגבלות ההיצע בחלק מענפי המשק, ממשיכות לעכב את צמצום הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח. שיעור האינפלציה אשתקד נותר יציב, והוא עומד על 3.4%.

שינויי מיסוי, ובפרט העלאת המע"מ בנקודת האחוז בתחילת ינואר, לצד המשך מגבלות ההיצע, בשילוב עודפי ביקוש, צפויים להעלות את שיעור האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, והוא צפוי להתמתן לתוך היעד (2%-3%) במחצית השנייה. הבנק צופה אינפלציה של 2.6% בשנה הנוכחית, ו-2.3% בשנה הבאה. להערכתו, עד סוף השנה תרד הריבית בשיעור מתון ותעמוד על 4.25% או 4%.

עוד מציין הבנק, כי שוק העבודה נותר הדוק, תוך שיפור קל בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, לצד ירידה קלה באבטלה הרחבה ועלייה מתונה בשכר. פרמיית הסיכון של המשק ירדה באופן ניכר, אם כי היא עדיין גבוהה ביחס לתקופה טרם המלחמה.קצב עליית מחירי הדירות השנתי ממשיך לעלות, ועומד על 6.7%. הפעילות בענף הבינוי עודנה נמוכה ביחס לערב המלחמה, ומושפעת בעיקר ממגבלות כוח האדם, שעודן משמעותיות (בשל העדר הפועלים הפלשתינים).

התחזית המקרו-כלכלית גובשה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תימשך עד סוף הרבעון הנוכחי, דהיינו: רמת עצימות מתונה של הלחימה. הסיכון כלפי מטה לתחזית הצמיחה הצטמצם לנוכח ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ברבעון האחרון ובפרט הרגיעה היחסית בחזית לבנון, כך שפחתה ההסתברות שהבנק מייחס לתרחישים ביטחוניים בעלי השלכות כלכליות חמורות יותר. עם זאת, סיכון זה עדיין מצוי ברמה גבוהה מאוד ביחס לרגיל. לפיכך, רמת אי-הודאות סביב תחזיות הצמיחה, האינפלציה, הריבית וגירעון הממשלה עדיין גבוהה.

הבנק מניח, כי המגבלות הקיימות בצד ההיצע ידעכו בהדרגה, אולם במקביל הביקושים המקומיים יתאוששו בקצב מעט מהיר יותר. הערכת הצמיחה הנוכחית לשנה היוצאת גבוהה ב-0.1 נקודה לעומת ההערכה שפורסמה באוקטובר, וגם התחזית ל-2025 הועלתה ב-0.2 נקודה. זאת,
בשל הירידה בעצימות הלחימה בצפון והשיפור במצב הגיאו-פוליטי, וההערכה שהצריכה הציבורית תהיה גבוהה יותר בהתאם להצעת תקציב המדינה. ההשקעה בנכסים קבועים תצמח לאט יותר ב-2025 בשל הימשכות המחסור בעובדים בבנייה. הצריכה הפרטית תושפע לטובה מהתפתחויות הגיאו-פוליטיות והייצוא יושפע לטובה מהביקושים בתחוום הביטחוני.

תחזית הצמיחה לתוצר ב-2026 משקפת את המשך התאוששות המשק מהשפעות המלחמה. להערכת הבנק, המחסור בעובדים בענף הבנייה ייפתר רק ב-2026 ובהתאם לכך הוא מצפה להאצה של ההשקעה החל משנה זו. עוד הוחא מעריך, ב-2026 תהיה התאוששות מלאה גם של ענף התיירות הנכנסת, שצפוי לתרום לצמיחת הייצוא. הנחה נוספת היא שצמצום מספר המשרתים במילואים השנה יקל את מגבלות ההיצע בשוק העבודה ויתמוך בהתאוששות היקף התעסוקה. שיעור האבטלה בתקופת התחזית צפוי להישאר נמוך ויעמוד בממוצע על 3.1% ב-2025 ו-2026.

אומדן הגרעון התקציבי בשנת 2024 עומד על 7% תוצר, בשל הפתעה חיובית בהכנסות ממיסים ברבעון האחרון של השנה, בין היתר בשל הקדמת רכישות כלי רכב, וביצוע מעט נמוך של ההוצאות. יעד הגרעון לשנת 2025 בהצעת התקציב עומד על 4.4% תוצר, אך הבנק מעריך שבפועל הוא יהיה 4.7%; התחזית לשנה הבאה היא 3.2% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעלות ב-2024 ל-67% תוצר והשנה ל-69% תוצר, ולרדת בשנה הבאה ל-67% תוצר.