אין הלימה בין הוצאות המדינה להכנסות מאגרות העסקת עובדים זרים

משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הציג נתונים לפיהם ההכנסות מאגרות בענף הבניין זינקו לכ-859 מיליון שקלים ב-2024 לעומת 505 מיליון ב-2023. נקש הדגיש גם את העלייה במספר העובדים הזרים מ-35,011 בדצמבר 2023 ל-56,647 בדצמבר 2024.

ח"כ רביבו ציין כי "אין שום הלימה בין הוצאות המדינה להכנסות מאגרות", והוסיף כי יש לקבוע אגרות המבוססות על הוצאות ממשלתיות אמיתיות ולא כמקור הכנסה. לדבריו, אין היגיון בהטלת אגרה אחידה ללא הבחנה בין סוגי המעסיקים והענפים.

נציגי משרדי הממשלה תמכו בביטול או בהפחתת האגרות. עם זאת, לא הובאו בדיון עמדות רשמיות התומכות בהשארת האגרות במתכונתן הנוכחית או בהגבלות על הפחתתן, והנושא נותר ללא התנגדות מהותית מצד נציגי המשרדים שהשתתפו בדיון.

• משרד הכלכלה: האגרות יוצרות תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים ומעלות את יוקר המחיה.

• משרד השיכון: האגרות מהוות חסם משמעותי לגיוס עובדים.

• משרד החקלאות: מתוך 20,000 עובדים ישראלים שנרשמו לעבודה בענף, רק 117 נקלטו בפועל.

• משרד התיירות: אגרות בגובה 12,000 שקלים לשנה לעובד יוצרות קושי בגיוס כוח אדם.

• משרד התחבורה: עלות האגרות מגולגלת ישירות לצרכן.

רבקה לפינר, יו"ר ועדת האגרות הממשלתית, הבהירה כי הוועדה אינה יוזמת דיונים אלא דנה בבקשות שמופנות אליה. לדבריה, הסיבה לכך היא שהוועדה כפופה להנחיות ולבקשות רשמיות ממשרדי הממשלה ואינה פועלת כגוף מייעץ עצמאי. לפיכך, אם משרדי הממשלה אינם פונים לוועדה, נושאים מהותיים כמו גובה האגרות עלולים להישאר ללא מענה מתאים. עם זאת, לדבריה, משרד האוצר החל לבחון מחדש את גובה האגרות ותכליתן, וממצאי הבדיקה צפויים בסוף הרבעון הקרוב.

יו"ר הוועדה רביבו סיכם את הדיון באומרו כי נדרשת רפורמה מקיפה בנושא האגרות: "20 שנה לא נבדקה ההצדקה לאגרות הללו. אני מתחייב שיימצא פתרון שישקף את המציאות ויקל על המעסיקים ועל המשק כולו." עם זאת, לא הוצגו בדיון טענות רשמיות על פגיעה בתקציבים המיועדים לפיקוח על תנאי ההעסקה של עובדים זרים או על מנגנונים לשמירה על זכויותיהם. מרבית הנציגים הסכימו כי האגרות מהוות נטל כלכלי על המעסיקים ועל המשק כולו, ללא קשר ישיר לפיקוח או להגנה על זכויות העובדים.