20% עלייה בקטל בדרכים: קריאה להכפיל פי 10 את האכיפה האלקטרונית

העלייה המדאיגה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים ממשיכה להטריד את ועדת הכלכלה, שהתכנסה (יום ב', 3.2.25) לדיון מיוחד בסוגיית האכיפה האלקטרונית. במהלך הדיון נחשף כי מאז תחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 40 בני אדם - עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהייתה כבר השנה הקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות.

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, התריע כי בישראל פועלים כיום כ-200 אמצעים אלקטרוניים בלבד, בעוד שבגרמניה פועלים 2,000 אמצעים דומים, ובבריטניה קיימים כ-5,500 מצלמות מהירות אוטומטיות, מה שממחיש את הפער הגדול ברמת האכיפה. במדינות מערביות מקובל יחס של 200 אמצעי אכיפה למיליון תושבים. "כדי להגיע לרמה דומה, עלינו להגדיל את מספר המצלמות והאמצעים האלקטרוניים פי 10", ציין כהן.

משטרת התנועה: אין תקציב למצלמות חדשות

נציגי המשטרה הודו כי תקציב האכיפה הדיגיטלית מוגבל. סנ"צ סטפן ספר, ראש מדור אכיפה דיגיטלית במשטרה, הסביר כי 80-70 ממצלמות א-3 פועלות בשטח, לצד 58 מצלמות טקטיות. בנוסף, קיימות 210 ניידות תנועה ועוד 175 ניידות מחוזיות. לדבריו, המשטרה מתכננת להציב 50 מקטעי מצלמות מהירות ממוצעת בתוך שנה - אך ללא תקציב מוגדר, התוכנית עלולה להיתקע.

נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, ציין כי בשנת 2024 עמד התקציב לטכנולוגיות אכיפה על 162 מיליון שקל, אך בשנת 2025 התקציב הבסיסי עומד על 85 מיליון בלבד, ללא תוספות מאושרות. "המשטרה לא סבלה מקיצוצים, ואם היא בוחרת שלא לתעדף מצלמות - זו החלטה שלה", טען שוורץ.

חקיקה תקועה, המשרד לביטחון לאומי מתמהמה

עו"ד ליאת אליהו סבן, נציגת המשרד לביטחון לאומי, ציינה כי מזה שנים מנסים במשרד לקדם חקיקה שתאפשר אכיפה דיגיטלית מתקדמת, אך ציינה כי התהליך מתעכב בשל סוגיות חוקתיות הנוגעות לפרטיות והגנה על זכויות האזרחים. בנוסף, דרושה התאמה בין משרדית עם משרד המשפטים וגופי אסדרה, מה שמאריך את הליך החקיקה, אך האחריות לכך מצויה בידי משרד המשפטים. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד), שניהלה את הדיון, דרשה לדעת מדוע החקיקה אינה מגיעה לכנסת. בתגובה השיבה אליהו סבן כי מדובר "בתהליכים מורכבים" וכי עם חילופי השרים במשרד, יש צורך להמתין לעמדת השר החדש.