מיארה מתנגדת בתוקף למתווה לוין-סער לוועדה לבחירת שופטים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מתנגדת בנחרצות למתווה של השרים יריב לוין וגדעון סער לשינוי ההרכב וצורת העבודה של הוועדה לבחירת שופטים. בחוות דעת ששיגרה ללוין (2.3.25) היא ממליצה להתחיל את החקיקה מראשיתה במסלול של הצעת חוק ממשלתית או להביא את המתווה לבחינתה של ועדה ציבורית שתוכל להציע מודלים חילופיים.

על-פי מתווה לוין-סער, שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יוחלפו בשני משפטנים בכירים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. הרכבה יהיה: שני שרים, חבר כנסת אחד מהקואליציה, חבר כנסת אחד מהאופוזיציה, שני עורכי הדין ושלושה שופטים של בית המשפט העליון. בחירת שופטים לבית המשפט העליון תחייב הסכמה של לפחות אחד מנציגי הקואליציה, אך לא של אחד מהשופטים המכהנים. בחירת השופטים ליתר הערכאות תצריך תמיכה של פחות אחד מהשופטים. אם במשך שנה לא תהיה הסכמה על מינוי שופטי העליון, יציעו הקואליציה והאופוזיציה שלושה מועמדים מטעמן והצד השני יבחר אחד מכל רשימה.

מתווה לוין-סער פוגע בעקרונות הדמוקרטיים היסודיים של עצמאות מערכת המשפט ומקצועיותה, טוענת מיארה, החיוניים לשימור הפרדת הרשויות, שימור יכולתה של המערכת לחסום שימוש לרעה בכוח השלטוני ומימוש חובתה לקיים הליכים מקצועיים, שוויוניים ועצמאיים. "תוצאות קשות אלה מחייבות עריכת שינויים משמעותיים בהסדר המוצע, אשר יביאו אותו לכלל הלימה עם העקרונות הדמוקרטיים" הללו, היא מוסיפה.

מיארה שבה ועומדת על הצורך בעצמאות מערכת בתי המשפט כחלק מעקרון הפרדת הרשויות, במיוחד לנוכח כוחה הרב של הרשות המבצעת לה יש השפעה רבה על הרשות המחוקקת. "רשות שופטת עצמאית, היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח שלטוני. אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד".

לדברי מיארה, מאחר שמערכת המשפט בישראל היא מקצועית - יש להעניק בבחירת השופטים מנגנונים המעניקים משקל בכורה לשיקולים המקצועיים. "מתווה השרים הופך את הקערה על פיה, והופך את שיטת בחירת השופטים לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה, וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע. ככל שמדובר בבית המשפט העליון, הרי ש'ההסכמה הרחבה', שהיא בבסיס התכלית המוצהרת של ההסדר, היא הסכמה פוליטית בלבד", סבורה מיארה.

מיארה אומרת כי המתווה מוביל לכך ש"השיקולים הפוליטיים בבחירת שופטים מקבלים בכורה ומשקל מכריע - ומנגד, מקומם של השיקולים המקצועיים בתהליך בחירת השופטים נחלש מאוד עד כדי מתאיין. זאת, ללא הצבת ערובות בהליך הבחירה להבטחת מקצועיות שופטי ישראל ועצמאות הרשות השופטת". התוצאה תהיה ש"בחירת השופטים תיטמע במיקוח הפוליטי".

מיארה מתריעה בחריפות: "פוליטיזציה כזו של בחירת השופטים, תשנה לא רק את אופיה של הוועדה לבחירת שופטים ואת סוג השיקולים שהיא אמורה לשקול, אלא גם את אופיה של מערכת המשפט. יש בהסדר המוצע כדי להטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה, ועל המניעים לבחירת שופט או קידומו, לפגוע באופי הממלכתי של מלאכת השיפוט בכלל הערכאות, באופן שאינו הולך אותו".

לדברי מיארה, המנגנון המוצע הולם בתי משפט לחוקה - אך בית המשפט העליון אינו כזה, שכן יש בו פן מקצועי דומיננטי בהיותו ערכאת ערעור. היא גם מזהירה, כי מנגנון "המבוי הסתום" עלול לרוקן מתוכן את המתווה כולו ולהביא לעידוד קיטוב והקצנה, במטרה להוביל לשיתוק שבסופו יוכל כל צד לכפות את מועמדיו.