"יש לתת מענה מתאים למציאות שבה בעלי עסקים קטנים משרתים במילואים, ונאלצים להפסיק בבת אחת את חיי השגרה ואת הפעילות העסקית שלהם לתקופה ארוכה. יש לתת מענה מתאים גם לבעלי עסקים שפונו מביתם ומתמודדים הן עם עקירה מסביבתם החברתית והן עם חוסר ודאות וקשיים כלכליים. מענה לאוכלוסיות אלה יכלול מסלולי סיוע מיוחדים, הארכת פרקי הזמן להגשת בקשות לתוכניות הסיוע הקיימות ומתן קדימות לטיפול באוכלוסיות אלה". כך ממליץ (10.6.25)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח על הסיוע לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל.
לדברי אנגלמן, "נוכח הצורך לסייע למספר גדול של עסקים קטנים יש חשיבות לקיומו של גוף אחד מתכלל, בעל סמכויות רחבות ותקציב משמעותי, שיתאם בין פעולות משרדי ה
ממשלה לסיוע לעסקים קטנים. מומלץ כי משרד הכלכלה, האחראי לפעילות הסוכנות לעסקים קטנים, יוביל את פעילותה הנוגעת לעסקים קטנים בעת שגרה ובשעת חירום, יתאם בין הגופים המטפלים בנושא הסיוע לעסקים קטנים ויתכלל את פעילותם. תיאום הפעילות ותכלולה בנושא הסיוע לעסקים קטנים ימנע כפילויות, חוסר יעילות ובזבוז משאבים".
הממשלה קבעה בשנת 2016, נקבע כי כדי להבטיח את ההיערכות למצב חירום ואת תפקודן של רשויות המדינה והמשק במצב כזה, על המשרדים הממשלתיים להבטיח מבעוד מועד, כי שירותים ומוצרים חיוניים לקיום האוכלוסייה שהם מספקים בעת שגרה, יינתנו גם במצב חירום. זה לא קרה לגבי הסיוע לעסקים קטנים במלחמת חרבות ברזל, מצא אנגלמן.
אף שמשרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים החלו להיערך לשעת חירום לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ואף ערכו תרגיל לתרחיש מלחמה (בספטמבר 2023), הם לא הכינו תוכנית מגירה, המתואמת עם משרד האוצר, לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום. לטענת משרד הכלכלה, אגף התקציבים לא אישר את תוכנית הסיוע שהכין בסמוך לאחר 7 באוקטובר. גם לבנק ישראל לא הייתה תוכנית מגירה סדורה בנושא, וההחלטות על פרטי התוכנית ועל יתר ההקלות התקבלו באופן תוצאתי לאחר 7 באוקטובר.
עם פרוץ המלחמה לא ביצע אגף התקציבים תהליך הפקת לקחים מסודר, הכולל מסמך שבו מפורטים הלקחים והתובנות מאירועי חירום קודמים כדוגמת הקורונה. האגף לא גיבש, בשיתוף משרדי הממשלה השונים, תוכנית מגירה כלכלית, ובכלל זה תוכנית סיוע לעסקים קטנים לקראת אירועי חירום עתידיים בעלי השלכות תקציביות ניכרות, כדי שיהיה אפשר לתת להם מענה מהיר.
רשות המיסים החלה לטפל בתביעות הפיצויים רק ב-19.11.23. לדברי אנגלמן, תיאום מוקדם בין משרדי הכלכלה והאוצר והמגזר העסקי עשוי היה לצמצם את פרק הזמן לאישור המתווה, ובכך להפיג ככל האפשר את אווירת אי-הוודאות לגבי היקף הסיוע לעסקים ששררה בשבועות הראשונים של המלחמה.
חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה. משמעות הדבר היא, שהעסקים מימנו ממקורותיהם את הנזקים שנגרמו להם. עבור עסקים קטנים, מדובר בהשפעה קשה על פעילותם עד כדי סגירתם, ועל כן עולה ספק בנוגע להתאמה ולעיתוי של התוכנית עבור הסיוע לעסקים קטנים, אומר אנגלמן.
63% מהתביעות בכל המסלולים הוגשו באמצעות מייצגים. לדברי אנגלמן, "שימוש רב במייצגים ותשלום עמלה שעומדת ברוב המקרים על כ-10% מסכום הפיצוי (סכום שנאמד ב-1.27 מיליארד שקל עד יוני 2024), עלולים להצביע על קושי ומורכבות בהגשת תביעה גם במסלול הכלל-ארצי, שלכאורה הגשת התביעה בו אמורה להיות פשוטה יחסית. תשלום עמלה בגובה כזה מכביד יותר על עסקים קטנים".
|
הוקצבו מיליארדים, אך רק חלק מומשו
|
|
|
|
|
 לא כינסו את הקבינט הכלכלי-חברתי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
קרן הסיוע של צה"ל למשרתי מילואים ובני זוגם ניכתה מס במקור בשיעור של 25% מהפיצוי שהעבירה, וזאת באופן גורף, מבלי לאפשר הצגת אישור ניכוי מס במקור או אישור תיאום מס. החזר מס שנוכה בעודף יכול להתקבל רק לאחר הגשת דוח שנתי, קרי רק לאחר תום שנת המס, ולעיתים למעלה משנה לאחר הניכוי בפועל. כאשר ניכוי המס מתבצע מפיצוי בגין אובדן הכנסתו של בן זוג שכיר של משרת המילואים, הוא יידרש להגיש דוח שנתי הכרוך לעיתים בעלויות כספיות, אף על-פי שאינו חייב בכך על-פי חוק.
על מימוש התוכנית המוניטרית של בנק ישראל על-ידי עסקים קטנים אומר אנגלמן, כי עד פברואר 2024 הוא עמד על 4.4 מיליארד שקל בלבד (44% בלבד מהתוכנית, במסגרתה ניתנות לעסקים הלוואות בתנאים מיטיבים). היקף מימוש התוכנית לעסקים זעירים עמד על 900 מיליון שקל (9% מהתוכנית). התוכנית החלה בנובמבר 2023 והסתיימה בפברואר 2024, בעיצומה של המלחמה. לחלק מבעלי העסקים שפונו מבתיהם ולחלק מבעלי העסקים ששירתו במילואים לא הייתה פניות (נפשית) או זמינות (פיזית) לקחת הלוואות במסגרת התוכנית.
קרן ההלוואות בערבות מדינה מטעם החשב הכללי העמידה עד 18.1.24 הלוואות בהיקף של 4.7 מיליארד שקל – רק 59% מתקציבה. מסלול המילואים נפתח רק בינואר 2024 והסתיים ביוני 2024. גם כאן אומר אנגלמן, כי לחלק מבעלי העסקים שפונו מבתיהם ולחלק מבעלי העסקים ששירתו במילואים לא הייתה פניות (נפשית) או זמינות (פיזית) לקחת הלוואות במסגרת המסלול.
בין 7 באוקטובר לסוף 2023 התכנס הקבינט החברתי-ביטחוני חמש פעמים, אך לא עקב אחרי הפיצוי לעסקים קטנים. בשנת 2024, עד מועד סיום הביקורת, הוא כלל לא התכנס. בראש הקבינט עומד ראש ה ממשלה, בנימין נתניהו, וממלא מקומו הוא שר האוצר, בצלאל סמוטריץ. אנגלמן ממליץ שהם " יכנסו את הקבינט החברתי-כלכלי כדי לבצע בקרה שוטפת אחר אפקטיביות תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים, לרבות בכל הנוגע לעסקים קטנים, ולפעול בהתאם לשם מתן מענה הולם לעסקים אלו; כל זאת בראי התמשכות המלחמה והפגיעה הכלכלית בעסקים, בפרט באזורי קווי העימות".
|
|
|
News1
| תגובות
מבקר המדינה
מטולה. "ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים" [צילום: אייל מרגולין, פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
עשרות מיליוני עובדים מאסיה ומאפריקה נותרו ללא הגנה כלכלית 
