בקרוב: קליטה סלולרית שוטפת לאורך פסי הרכבת

קליטה סלולרית רציפה לנוסעי רכבת ישראל תצא לדרך בשנים הקרובות, כך עולה מדיון ועדת הכלכלה שנערך (29.6.25) ביוזמת ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד). הפתרון שנבחר להתמודדות עם המכשול הטכנולוגי: חריצת חלונות הקרונות בלייזר - תהליך שנועד לנטרל את אפקט "כלוב פראדיי" הנוצר בשל מבנה הקרון.

לדברי סמנכ"ל תשתיות ברכבת ישראל, שניר שושני, "הקרונות בנויים מחומרים שמונעים מעבר של גלים אלקטרומגנטיים. זה כמו לעטוף טלפון בנייר אלומיניום. זו תופעה פיזיקלית - לא בעיה של רשלנות. הפתרון היחיד שמאפשר מעבר אותות הוא חריצה מדויקת בחלונות".

חלונות במקום קרונות - מטעמי בטיחות

ח"כ טל מירון תהתה מדוע לא מתבצע קידוח בגוף הקרון עצמו, ובמענה לכך הסביר שושני כי פעולה כזו "עלולה ליצור בעיות מכניות ואווירודינמיות". לדבריו, כבר בוצע ניסוי מוצלח במערך שלם (קטר וכמה קרונות), וכיום פועלים שני מערכים שעברו את ההתאמה. כל רכש עתידי של קרונות - מגיע עם חלונות חרוצים מראש.

רוני חורי, נציג משרד התקשורת, אישר שהנושא מטופל במשותף על-ידי משרדו, משרד התחבורה ורכבת ישראל. "מיפינו את מוקדי הבעיה. בכל קרון יש 44 חלונות, וכבר עכשיו מתקינים חריצים בלייזר לשיפור המעבר של אותות. במקביל, אנחנו מסירים חסמים ומתקינים אנטנות לאורך המסילה, כולל שימוש בעמודי תשתית קיימים של הרכבת".

הצפי לשיפור - בתוך שלושה חודשים

חורי התחייב כי "בתוך שלושה חודשים יוסרו החסמים המרכזיים ונרגיש שיפור בשטח". לדבריו, יינתן מענה גם למנהרות, והמערכת כולה תיערך לסגירת רשתות דור 2 ו-3. כיום, כ-1.1 מיליון ישראלים עודם משתמשים בדור הישן, כולל כ־300 אלף בעלי טלפונים כשרים.

בנוגע לאינטרנט האלחוטי (Wi-Fi), הובהר בדיון כי פתרון זה דורש הכנסת נתבים פנימיים לקרונות, בנוסף לפריסת אנטנות תומכות לאורך התוואי. שושני הדגיש: "כיום מדובר רק על שיפור הקליטה הסלולרית, לא על רשת אלחוטית פנימית".

לשאלת ח"כ טל מירון על לוחות הזמנים לסיום התהליך, השיב שושני כי "הסבת כל מערך אורכת כשבועיים, השלמת המשימה תארך כשנתיים ושלושה חודשים".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, דרש לקצר את לוחות הזמנים: "שנתיים זה מוגזם. משרד האוצר אומר שיש תקציב, ואם צריך להסיר חסמים - אנחנו כאן כדי לעזור".

הנזק הכלכלי: עשרות מיליונים בשנה

אדיר שוורץ, סגן ראש עיריית ירושלים, התריע כי ההשלכות הכלכליות של היעדר כיסוי סלולרי הן חמורות. הוא ציטט מחקר של הד"ר אייל אשקס, לפיו הנזק לתוצר מהיעדר רשת Wi-Fi בקו ירושלים-תל אביב נאמד ב־32 מיליון שקלים בשנה. הסיבה: כ־20% מהנוסעים היו יכולים לנצל את זמן הנסיעה לעבודה.

חורי השיב כי "הבעיה מוכרת, וכיום יש חמישה־שישה אזורים בלבד ללא קליטה מלאה". הוא הדגיש כי עיכובים קודמים נגרמו בין היתר עקב הגבהת חומות הבטון במסילת 443 - פעולה ששיבשה זמנית את איכות הקליטה - אך לדבריו "המצב כעת השתפר".