התגובה הכוזבת של סמוטריץ: מטיל את האחריות על המשפטנים

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, מטיל על הייעוץ המשפטי והפקידים את האחריות לכשליו במתן מענה כלכלי למלחמה - אך טענה זו עומדת בסתירה לעובדות המפורטות בדוח מבקר המדינה, וגם לעמדה שהציג משרד האוצר עצמו בפני המבקר.

סמוטריץ' אומר: "הררי המשפטיזציה והביורוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה".

המבקר מתניהו אנגלמן מטיל על סמוטריץ' אחריות אישית לכך שהקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו לא מילא את תפקידו בתיאום המענה הכלכלי כפי שהטילה עליו הממשלה; סמוטריץ' אפילו לא כינס את הקבינט, מציין אנגלמן. על-פי הדוח, סמוטריץ' טען בתגובה, כי לא היה טעם בכינוס הקבינט לאחר שלא עלה בידו למנות פרויקטור ולהקים משל"ט לתיאום הנושא הכלכלי.

אנגלמן דחה הסבר זה: "גם בהעדר זרוע ביצוע דוגמת המשל"ט, היה על הקבינט החברתי-כלכלי לפעול כנדרש מכל ועדת שרים - לקיים דיונים ולקבל החלטות בתחומי אחריותו, ובמידת הצורך להנחות את משרדי הממשלה הרלוונטיים לבצע עבודת מטה בנושאים מסוימים ולהיעזר ביועצים כלכליים של הממשלה המשתתפים ממילא בדיוני הקבינט".

קריאת הדוח מעלה, כי רק בשני נקודות הייתה התערבות של הייעוץ המשפטי. האחת: הייעוץ המשפטי - כמו גם נציבות שירות המדינה ורשות החברות הממשלתיות - התנגדו למינויו של מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, לתפקיד הפרויקטור. השנייה: הייעוץ המשפטי של משרד האוצר הביע הסתייגויות בנוגע להתקשרות עם חברת יח"צנות חיצונית.

כל שאר הכשלים שמתאר אנגלמן על פני עמודים רבים, היו של סמוטריץ' עצמו ושל אנשי משרדו. לייעוץ המשפטי לא היה כל קשר לכך שסמוטריץ' לא כינס את הקבינט ולכך שממילא לא התקבלו בו החלטות, לכך שבפני הממשלה לא הייתה תמונה מלאה של הצרכים הכלכליים, לכך שהפרויקטור טל בסכס לא קיבל תקציבים וסמכויות, לכך שמשרות המשל"ט לא אוישו ועוד ועוד. ואילו כאשר מדובר בפקידי האוצר - סמוטריץ' אינו יכול להתחמק מאחריות בטענה שלא יכול היה לכפות עליהם את מרותו.

בהתעלם מכך שהדוח עוסק במענה המעשי והיום-יומי לקשיי המלחמה, וגם מהגרעון העצום בתקציב, מוסיף סמוטריץ: "ניווט המשק והכלכלה על-ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהיי-טק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".