נשיא רוסיה
ולדימיר פוטין הזהיר (05.09.25) כי כל נוכחות של כוחות זרים באוקראינה תהפוך אותם ל"יעד לגיטימי" לתקיפה מצד מוסקבה. הוא הצהיר על כך בפורום הכלכלי בוולדיווסטוק, בנאום חריג שבו לא הסתפק באיום מרומז אלא הציב במפורש קו אדום מול אירופה. "אם יופיעו שם כוחות, במיוחד עכשיו, במהלך הלחימה, אנו יוצאים מנקודת הנחה שהם יהיו מטרות לגיטימיות להשמדה", אמר פוטין.
באמצעות אמירה זו ניסה פוטין לשדר לאירופה כי מבחינת הקרמלין, כל פריסה של חיילים מערביים – גם אם אינה על קו החזית – תיחשב פעולה צבאית עוינת ותגרור תגובה ישירה של רוסיה. בכך הוא מבקש להרתיע מראש את בירות אירופה מהתחייבות מעשית, ולהדגיש שהמערב לא יוכל להישאר "כוח ניטרלי" אם יידרוך על הקרקע באוקראינה. אזהרתו נועדה גם לזרוע ספק ולהגביר את חששות הציבור האירופי מפני הסלמה, במיוחד במדינות שבהן קיימת הסתייגות פוליטית רחבה משיגור חיילים לשטחי עימות.
|
|
|
|
נשיא צרפת בועידת פריז. 26 מדינות אירופאיות יוכלו לשלוח "כוח הרגעה" [צילום: ועידת פריז]
|
הצהרת מקרון – ערבויות ביטחוניות משותפות
זמן קצר לפני האיום הרוסי, בפסגה בפריז הכריז נשיא צרפת עמנואל מקרון על הסכמה עקרונית של 26 מדינות אירופיות להעניק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה. ההסכם, שהוצג במעמד נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, כולל פריסה עתידית של כוח חיזוק שיפעל ביבשה, בים ובאוויר – אך יודגש כי לא יישלח לחזית הקרבות. מקרון הצהיר בארמון האליזה כי "ביום שבו ייפסק הסכסוך, ערבויות הביטחון ייכנסו לתוקף".
הודעתו של מקרון נועדה להבטיח לקייב כי גם לאחר חתימת הסכם עתידי – אם יושג – לא תיוותר אוקראינה ללא הגנה. ערבויות אלה יאפשרו לאוקראינה לבנות מחדש את כוחה הצבאי תחת מטרייה ביטחונית מערבית. למרות זאת, מקרון נמנע מלפרט לגבי מנגנון האכיפה המדויק או לגבי היקף הכוחות שיוקצו, מה שהותיר פתח נרחב לפרשנות ולחוסר ודאות.
|
|
|
|
|
זלנסקי, מקרון. על הפרק: הסכמה על שיגור כוח הרתעה [צילום: לודוביץ' מרין/פול-AP]
|
|
זלנסקי תומך – אירופה מהססת
זלנסקי בירך על ההצהרה, וציין באוז'הורוד כי מדובר בכוח בסדר גודל של אלפים: "זה בהחלט יהיה בכמה אלפים, לא רק מעטים", אמר. בכך ביקש לשדר לאזרחיו כי המערב נותר מחויב לאוקראינה לאורך זמן, ולא נוטש אותה בסיום הלחימה.
אולם לא כל המדינות נלהבות מהרעיון. גרמניה, ספרד ואיטליה הביעו הסתייגות משיגור חיילים, וחלק מהמדינות שהסכימו לשתף פעולה הבהירו כי מדובר בכוח מוגבל שיפעל הרחק מקווי העימות. כך, הרעיון המקורי של כוח שמירת שלום בינלאומי הומר ב"רפורסמנט פורס" – כוח הרתעה שייעודו העיקרי מתמקד בהדרכה, אימונים ותמיכה לוגיסטית, ולא בעימות ישיר מול רוסיה.
|
|
|
|
|
טראמפ, פוטין. פגישה באלסקה, ללא תוצאות [צילום: פבלו מונסיביאס, AP]
|
טראמפ מתקשה לקדם הסכם שלום
במקביל, מאמצי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא להסכם שלום נראים תקועים. טראמפ שיגר הצהרות כלליות על נכונותו לתמוך במנגנון ביטחוני עתידי אך נמנע מלפרט, ובפועל אינו מצליח להציג מסגרת מוסכמת שתתקבל על-ידי שני הצדדים. דיווח ב־NBC חשף כי וושינגטון שוקלת ליטול חלק במעקב אחר אזור חיץ מפורז סביב החזית, באמצעות כוחות ממדינות שאינן חברות נאט"ו – אך מדובר בתסריט תיאורטי בלבד.
פוטין מצדו טען כי "כמעט בלתי אפשרי להגיע להסכם עם אוקראינה" ולכן פגישה עם זלנסקי חסרת טעם. עם זאת, הוסיף כי יסכים להיפגש אם זלנסקי יגיע למוסקבה: "אני מוכן, בבקשה, תבוא. נספק תנאי עבודה וביטחון – ערובה מלאה של 100%". זלנסקי השיב: "אנחנו מוכנים לכל סוג של פגישות. אבל איננו מרגישים שפוטין מוכן לסיים את המלחמה".
|
|