לוין: בג"ץ הפך למחוקק-על; סולברג: לתקן בזהירות ובדרכי שלום

שר המשפטים, יריב לוין, שב ומותח ביקורת חריפה על בית המשפט העליון - בעוד המשנה לנשיא בית המשפט, נעם סולברג, קורא לבצע שינויים במערכת המשפט "בזהירות ובדרכי שלום". השניים דיברו (17.9.25) בטקס פתיחת שנת המשפט של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.

לוין תקף את בג"ץ, אשר הקפיא את יישומו של החוק לשינוי תקציב לשכת עורכי הדין וחלוקתו בין הוועד המרכזי לבין ועדי המחוזות. "זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת, בפרט בשעה שעסקינן בחוק שאין בו דבר עם פגיעה בזכויות אדם, ויש בו כדי להגן על קניינם של עורכי הדין ועל תקינות עבודת הלשכה", אמר. "זוהי דוגמה נוספת לליקוי המאורות, כאשר הליך החקיקה בכנסת הפך למעין המלצה, בעוד בית המשפט הופך עצמו בחוסר סמכות למחוקק-העל".

לוין שב ורמז, כי הממשלה לא תציית לפסיקה שתבטל את פיטוריה של גלי מיארה מתפקיד היועצת המשפטית: "אין שום דרך לכפות יחסי אמון מקום שהם אינם קיימים. אין גם דרך לכפות שיתוף פעולה, מקום שהוא אינו מתקיים". הוא דיבר על "ניסיון להכתיב לממשל מי יהיה היועץ המשפטי שלה ומי ייצג אותה בפני בית המשפט עצמו", באומרו שהתוצאה היא אבסורדית, ומהווה דוגמה למקרה בו "ההתערבות המשפטית אינה מביאה מזור, כי אם מעמיקה את המשבר ואת הנזק". לוין קרא לחזור ל"איזון הכל-כך עדין, שנעשה בתבונה כה רבה" בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה.

סולברג הזכיר את מדרש חז"ל על אברהם אבינו שראה "בירה דולקת": חלק מהמפרשים שמדובר בארמון מלא אור, וחלקם - בארמון בוער. "אני חושב על המדרש הזה מפעם לפעם, ביחס לעולם המשפט הישראלי. לא אכחד; יש בי מזה, וגם מזה. יש בי שניהם. שני הפירושים מתרוצצים בקרבי.

"בוקר אחד אני קם, מלא פליאה והשתאות. שא עיניך וראה - מפעל גדול, בן 77 שנים - עֹז בגימטריא. ארמון מוּאר, בנוי לתלפיות, עשוי מילים ואותיות. חוקי יסוד, חוקים ותקנות; זכויות וחיובים; פסיקה ענפה, ספרות אקדמית עשירה - והכל בשפתנו העתיקה, שלנו ובשבילנו. אשרי עין ראתה כל אלה. למחרת אני קם, אולי ישנתי שעתיים-שלוש פחות, ומערכת המשפט, בעיני - כאש אוכלה. כמעט בכל אשר אפנה מבטי - שיבושים ומכאובים, עוולות ותקלות. האם ניתן לפשר בין הגישות?".

עוד הזכיר סולברג, כי ההלכה נפסקה כבית הלל משום שהיו רודפי שלום, ולא כבית שמאי שהיו מחויבים בצורה בלתי מתפשרת לאמת. "בל נטעה; מותר לתקן, לשנות, לשפר. ראוי לעשות זאת, אפילו חובה; בזהירות, ובדרכי שלום. המשפט הישראלי זקוק לכך. הוא רחוק מלהיות מושלם. חושך ואור משמשים בו בערבוביה. יש פצעים, גם כאב, עלינו לטפל בהם - ביד אוהבת... ביקורת מתוך אהבה; מצוי בה, כך אני מאמין, המפתח להשכנת שלום".