ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של תומר-ירושלמי על הארכת מעצרה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מעין בן-ארי, דחתה (3.11.25) את ערעורה של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, על הארכת מעצרה ב-48 שעות בפרשת שדה תימן. שופטת השלום שלי קוטין נענתה היום חלקית לבקשת המשטרה, אשר ביקשה להאריך את המעצר בחמישה ימים.

תומר-ירושלמי טענה, כי בהחלטתה של קונין נפלה טעות ברורה, שכן היא ציינה שתי עילות מעצר - מסוכנות ושיבוש - בעוד המשטרה כלל לא טענה שקיימת עילה של מסוכנות, לא בבקשתה ולא בדיון. "עילת המסוכנות לא נטענה על-ידי המשיבה בבקשת המעצר או בדיון. ממילא העוררת לא פירטה - ובפני בית המשפט קמא לא הונחו - נתונים כלשהם המוכיחים יסוד סביר לקיומה של מסוכנות. לפי הפסיקה - לא ניתן לעצור אדם על יסוד עילה שלא נטענה", נאמר בערעור.

לדברי הסניגורים, "שגיאה דומה נעשתה בהחלטה [של קונין] על הוצאת צו המעצר (הראשון) למערערת: בית המשפט קמא קבע כי 'בנסיבות אלה ובהתחשב בקיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות, כמו גם עילת מעצר מסוג חשש להימלטות, אני נעתרת לבקשה למתן צו מעצר'. גם בשלב הקודם המשיבה כלל לא ביקשה הוצאת צו מעצר בעילה של מסוכנות (או הימלטות)".

עוד נאמר בערעור, כי עילה זו אינה קיימת בעניינה של תומר-ירושלמי, שכן העבירות המיוחסות לה (ובראשן מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט) אינן יוצרות מסוכנות, ודאי כאשר מדובר במי שהייתה אלופה בצה"ל עד השבוע שעבר. טענה נוספת היא, כי קוטין לא פירטה כנדרש בחוק את החשש מפני שיבוש והמשטרה אף לא הוכיחה אותו. לבסוף נטען, כי מצבה הרפואי של תומר-ירושלמי מצדיק גם הוא שחרור או חלופת מעצר.

עו"ד ז'ק חן ביקש בדיון לשחרר את תומר-ירושלמי למעצר בית ובין היתר נימק: "במצבה השברירי והקשה היא תהיה בביתה, בהשגחה מלאה, רצופה; היא תוכל גם קצת לחזור לחושיה". חן הוסיף: "האם אנחנו נמצאים בנסיבות שבהן אפשר לקיים את החקירה בתנאים שיבטיחו את יעילותה בלי להוסיף ולהכביד עליה, לשבור אותה – לא רק שהחקירה לא יעילה; אני ממש חושש מזה, גברתי. ממש חושש מזה". לדבריו, "לא ניתן לשבש את החקירה הזאת בשום צורה, בוודאי לא על-ידה, במצב שלה".

סנ"ת ליאת קילנר השיבה, כי ליבת החשדות נגד תומר-ירושלמי יוצרת את עילת השיבוש. "יש פה אישה שעם כל ההבנה והסימפתיה למצבה, הרגיש, היא ראש מערכת אכיפת חוק במדינת ישראל, שניצלה את מעמדה, בצורה בוטה מאוד, והפעילה את מעמדה כדי להשתיק ולסדר את העובדות בצורה שהייתה נוחה לה". לדברי קילנר, "חד-משמעית, ובאמת, אנחנו עושים את כל המאמצים לסיים את החקירה הזאת, בשקט ובהקדם ולקדם את החקירה. באמת, אנחנו רוצים לקדם את החקירה מהר כמה שיותר".

בהחלטתה אומרת בן-ארי, כי החשש משיבוש הוא שהיה העילה העיקרית להארכת המעצר ולא המסוכנות, וזהו חשש מוצדק. שלוש פעולות חקירה עדיין חשופות לשיבוש, והדוח הסודי שהגישה המשטרה מבסס "נימוק מספק לצורך בקידום החקירה ומיצויה בשל עילת מעצר זו". קוטין צדקה גם לגבי הזמן הדרוש לביצוע פעולות אלו, מוסיפה בן-ארי. היא שבה ומפנה את תשומת לב השב"ס לצורך להשגיח על תומר-ירושלמי.