21% בלבד תומכים בוועדת חקירה במינוי נשיא העליון, רק 8% בעד ועדה במינוי הכנסת

סקר חדש שערך המכון למדיניות העם היהודי מעלה חשש כי כל ועדת חקירה שתקום למחדלי 7 באוקטובר לא תזכה לאמון ציבורי נרחב. על-פי הסקר, רק חמישית (21%) מהישראלים תומכים באפשרות שהוועדה תמונה על-ידי נשיא בית המשפט העליון עמית. במקביל, רק מיעוט קטן מעוניין שהממשלה (7%) או הכנסת (8%) ימנו את הוועד

הסקר נערך החודש והציג לנשאלים מספר אפשרויות הנוגעות לשאלה מי צריך למנות את חברי ועדת החקירה למלחמה.

מהאפשרויות שהוצגו, שכולן הועלו על-ידי גורמים שונים, שתי אלה שזכו למירב התמיכה הן מינוי משותף של נשיא בית המשפט העליון עמית ושופט העליון סולברג (27%), ומודל של מינוי בחלוקה פוליטית מאוזנת - מחצית קואליציה, מחצית אופוזיציה (28%). אך גם הן זכו לתמיכה של פחות משליש מן הנשאלים.

בקרב יהודים, הנטייה למודל של חלוקה מאוזנת בין הקואליציה לאופוזיציה חזקה יותר (34%). בקרב הערבים שליש (32%) מעדיפים שהוועדה תמונה על-ידי נשיא העליון עמית, חמישית בעד מינוי משותף של עמית וסולברג, עשירית (10%) בעד מינוי של הממשלה ועשירית נוספת (10%) בעד מינוי של הכנסת.

בחלוקה אידאולוגית נרשמים פערים משמעותיים: בשמאל ובשמאל מרכז יש העדפה כמעט מוחלטת למינוי של בית המשפט העליון: למעלה מ-90% בשתי הקבוצות מעדיפים שהוועדה תמונה על-ידי עמית בלבד או על-ידי עמית וסולברג יחד.

במרכז עדיין יש עדיפות ברורה למינוי שיגיע מבית המשפט העליון (75%), אך עולה גם תמיכה מסוימת במנגנוני איזון פוליטיים.

בימין מרכז ובימין התמיכה הגדולה ביותר היא במודל הקואליציה והאופוזיציה - 37% בימין מרכז ו-55% בימין תומכים באפשרות זו.

הימין, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר, היא גם הקבוצה היחידה שבה נרשמה תמיכה ממשית במינוי על-ידי הממשלה או הכנסת (12% ו-15% בהתאמה). כלומר, בימין יש העדפה לאפשרות שנבחרי הציבור הם שימלאו את תפקיד הממנים, ללא מעורבות של בית המשפט העליון.


נתוני סקר דצמבר 2025 של המכון למדיניות העם היהודי נעשה באמצעות הפאנל של אתר המדד (במגזר היהודי), וחברת אפקאר (במגזר הערבי). הנתונים נותחו ושוקללו על-פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל.