אחרי נתוני הנשירה: חוק שיאסור להפסיק לימודים בשל שירות מילואים

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה (29.12.25) בהצעת חוק המבקשת לאסור על מוסדות אקדמיים להפסיק את לימודיהם של סטודנטים בשל שירות מילואים ממושך. הדיון התקיים במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, ברקע נתונים המעידים על פגיעה רחבה בהשכלה הגבוהה מאז פרוץ מלחמת התקומה.

הצעת החוק, שיזם ח"כ מיכאל ביטון, קובעת שינוי בחוק זכויות הסטודנט כך שמוסדות אקדמיים לא יוכלו להפסיק לימודים בשל אי־השלמת קורסים שנגרמה עקב שירות מילואים. בנוסף נקבע כי המוסדות יחויבו לקבוע כללים ברורים שיאפשרו לסטודנטים להשלים קורסים במועד חלופי, ללא תשלום נוסף, וכן להקים ועדות ייעודיות שיבחנו כל מקרה לגופו.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות אמר בדיון: "קבוצה לא גדולה של אזרחים נושאת בנטל כבד מאוד. חלקם כבר למעלה משנתיים במילואים, וזה משפיע על כל תחום בחיים. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שהם לא ייפגעו גם באקדמיה".

הנתונים: פגיעה ממשית בלימודים ובמשפחות

במהלך הדיון הוצגו נתונים מעודכנים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם עולה תמונה מדאיגה. לפי הנתונים, כ־5% מהסטודנטים ששירתו במילואים בשנת הלימודים הראשונה למלחמה נאלצו להפסיק את לימודיהם. בקרב כלל הסטודנטים באותה שנה שיעור הנשירה עמד על כ־8%.

הפגיעה החריפה יותר נרשמה דווקא בקרב בנות זוג של משרתי מילואים. על-פי סקר הלמ"ס, 47% מהן דיווחו על ירידה בציונים, 29% נאלצו לדחות קורסים ו־8% הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עוד עולה כי כ־45% מהן קיבלו הקלות אקדמיות, אך רבות טענו כי אלה אינן מספקות.

נציג מרכז המחקר והמידע, יובל וורגן, ציין בדיון כי למרות שחלק מהסטודנטים הצליחו להשלים את לימודיהם, מדובר בקבוצת אוכלוסייה שנפגעה באופן שיטתי ומתמשך. לדבריו, מספר הסטודנטים ששירתו במילואים מאז תחילת המלחמה חצה את רף 70 אלף, ורבים מהם שירתו במסגרת צו 8 לתקופות ארוכות.

הוויכוח: חקיקה מחייבת או הסדרה וולונטרית

נציג הלשכה המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה, עו"ד עמרי גולן, הביע הסתייגות מהחקיקה המקורית וטען כי די בהסכמות עם המוסדות האקדמיים. לדבריו, התקבלה במל"ג פנייה אחת בלבד בנושא, שטופלה.

מנגד, חברי הכנסת ביטון ויוסף טייב טענו כי לשכותיהם הוצפו בפניות של סטודנטים שנפגעו. ביטון אמר: "המציאות בשטח שונה לגמרי. סטודנטים נאלצים לבחור בין שירות למדינה לבין עתידם האקדמי. זה מצב שאי אפשר להשלים איתו".

גם נציג קצין מילואים ראשי ציין כי לא התקבלו פניות רבות על הפסקת לימודים מלאה, אך הודה כי קיימת תופעה רחבה של עיכוב בלימודים, חזרה על קורסים ופגיעה במסלול האקדמי.

קול מהשטח: “אי אפשר ללמוד ככה”

במהלך הדיון פנה לוועדה כפיר היימן, סטודנט באוניברסיטת בר־אילן, שסיפר כי שירת כמעט שנה במילואים. "הפתרון הוא להגדיל את מעגל המשרתים, אבל עד שזה יקרה צריך להוריד מאיתנו חסמים. השלמות בקיץ לא באמת עוזרות כשאתה כבר לומד שלושה סמסטרים בשנה".

גם ארגוני נשים ונציגות בני ובנות זוג של משרתי מילואים דרשו להרחיב את החוק כך שיחול גם על הורים שאינם משרתים בעצמם, אך נושאים לבדם בנטל המשפחתי. לדבריהם, המציאות מאז פרוץ המלחמה הוכיחה כי הפגיעה אינה מוגבלת לחייל בלבד אלא לכל התא המשפחתי.

השלב הבא: הרחבת החוק ובחינת החזרי לימוד

הוועדה צפויה לשוב ולדון בהצעת החוק בעוד כשבועיים, לאחר קבלת עמדת המל"ג בנוגע להחלת ההסדר גם על בני זוג לשעבר עם ילדים עד גיל 13, וכן בנוגע לאפשרות להעניק החזר כספי לסטודנטים שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירות מילואים.

בוועדה הבהירו כי המטרה היא ליצור מנגנון מחייב, אחיד וברור, שימנע מצב שבו שירות צבאי - חובה אזרחית בסיסית - הופך לעונש אקדמי.