סטארמר עשוי לשרוד את פרשת מנדלסון בשל חולשת יריביו בלייבור

"השבת האמון בפוליטיקה היא המבחן הגדול של זמננו", כתב קייר סטארמר במבוא לקוד השירות הציבורי הבריטי. אבל הוא בחר למנות את "נסיך האופל", פיטר מנדלסון, לשגריר בוושינגטון, בתקווה שיחליק את היחסים עם ממשל טראמפ, למרות שקשריו עם ג'פרי אפשטיין היו ידועים. סטארמר עלול כעת ליפול בעקבות מנדלסון, ואקונומיסט שואל מי עשוי לבוא במקומו.

אנג'לה ריינר, לשעבר סגנית ראש הממשלה, היא המועדפת בעיני המהמרים עם סיכוי של 20%. סיכוייה פחתו משמעותית לאחר הופעה כושלת בפרלמנט בשבוע שעבר, שאילצה את הממשלה לוותר על שליטתה בהחלטה אלו תיקים על מנדלסון יפורסמו. והיא גם אינה נקייה לגמרי בעצמה: היא נאלצה להתפטר מהממשלה בספטמבר שעבר בשל אי-תשלום מס מלא על ביתה השני.

עד השבוע שעבר היה שר הבריאות, ווס סטריטינג, המועמד העיקרי להתייצב מול סטארמר. בחודש נובמבר טענו מקורות אנונימיים בדאונינג 10 שהוא מתכוון להתמודד על המנהיגות ושסטארמר מוכן לקרב; סטריטינג הכחיש בתוקף. אבל בשבוע שעבר הוא נפגע בשל תמיכתו במנדלסון, וקודם לכן טען ש"אי-אפשר להרשיע בגלל היכרות".

סיכוייו של ראש עיריית מנצ'סטר, אנדי ברונהם, ירדו שבני בריתו של סטארמר במפלגת הלייבור מנעו ממנו להתמודד לפרלמנט. על אד מילבנד, שהיה מנהיג המפלגה בעשור שעבר, נאמר שהוא נהנה מהפרישה, ובכל זאת סיכוייו עלו מ-4% ל-7% והוא מהבודדים שיצאו נגד מנדלסון. מעבר לכל אלו, מאגר הכשרונות של הלייבור דל להפליא.

כדי להתמודד מול סטארמר, די בכך שחמישית מחברי סיעת הלייבור – 81 איש – ידרשו להחליף אותו. סטארמר וכל מועמד שיקבל לפחות 20% ממספר חברי הסיעה, יתמודדו על קולותיהם של 250,000 חברי המפלגה והקשורים אליה. במאבק ישיר מול גיבורת מעמד העובדים כמו ריינר, סטארמר יפסיד בוודאות.

אולם, חברי הסיעה לא ימהרו להחליף את סטארמר. החלטתם של השמרנים להעיף את בוריס ג'ונסון הובילה לכהונתה של ליז טראס – 49 יום הרי אסון ששחקו את אמון הציבור במפלגה. הלייבור מפגר כעת בתשע נקודות האחוז אחרי Reform UK הימנית-קיצונית בראשותו של נייג'ל פאראג', אבל הבחירות אמורות להתקיים רק ב-2029, כך שהמרוץ פתוח.

במקביל, ממשיך אקונומיסט, על-פי המהמרים – סיכוייו של פאראג' להיבחר לראש הממשלה נמצאים בירידה. הדבר מאפשר את הסיכוי הגדל להחלפתו של סטארמר בידי מפלגתו לפני הבחירות; המהמרים נותנים סיכוי של שתיים לשלוש שהדבר יקרה עוד השנה.

הגילויים החדשים סביב מנדלסון מעצימים את קשייו של סטארמר, כפי שיעשו גם הבחירות המקומיות בחודש מאי. אבל בטווח הקצר ייתכן שהוא ישרוד בזכות חולשתם של יריביו האפשריים. נכון לעכשיו, כל הדיבורים על המנהיגות מתקדם באישיות, בלא סימן לוויכוח אמיתי על אידיאולוגיה ומדיניות. מעל לכל, אין דיון של ממש בשאלה כיצד להתמודד עם החובות הגדלים, ההוצאות הלוחצות והירידה בצמיחה. או מה לעשות עם דונלד טראמפ.

מצע הלייבור ב-2024 הבטיח "לעצור את הכאוס" של ממשל השמרנים. המסמך תיאר "מעגל שוטה של שקיעה המזינה את הכאוס וכאוס המזין את השקיעה". בעשור האחרון היו לבריטניה ארבעה ראשי ממשלה. האם חברי הפרלמנט מהלייבור סבורים שהציבור יבלע אחד נוסף?