ועדת הכספים אישרה את תקציב 2026 - הביטחון זינק ליותר מ-142 מיליארד שקל

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, חתם את שלב האישור בטון ענייני אך טעון, ואמר: "אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה ללא יוצא מהכלל, תודה לעובדי הכנסת שעמלו לא מעט סביב האירוע הזה, לצוות, להנהלה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לשלומית ארליך, והלוואי שנדע תקציבים טובים". מאחורי המשפט הקצר הזה מסתתרת למעשה הודאה לא ממש סמויה בכך שתקציב 2026 נבנה בנסיבות חריגות, ושהכנסת נאלצת לאשרו כשהמלחמה עדיין מטלטלת את המספרים.

אלא שהדיונים בוועדה לא הסתכמו רק באישור התקציב עצמו. במהלך הפסקה בדיון על דפי ההחלפה בתקציב משרד החינוך, פנה מילביצקי לנציגי האוצר שעסקו במקביל בנוסח הצעת החוק למיסוי רווחי הבנקים, וביקש לדעת אם הושגה הסכמה על שילוב קרן לטובת הציבור במסגרת ההסדר. כשנענה שאין לכך עיגון בהבנות הנוכחיות, השיב בצורה חדה כי הוועדה לא תקבל את ההסדר ותחזור לנוסח המקורי של החוק.

מילביצקי אמר לנציגי האוצר: "הנושא של הקרן היה ברור מההתחלה. המחשבה שנתעלם מכך כי אתם מקבלים החלטה עם שר האוצר בחדר סגור - זה לא יעבוד, וזה לא עבד ככה אף פעם. אני ממליץ ומאיץ בכם לנצל את פרק הזמן שניתן לכם; אין טעם להתקדם בצורה הזו. אני ממליץ בחום שתשבו עם מי שצריך ותגיעו להבנות על הקרן הזו". זו כבר לא הערה טכנית, אלא איתות פוליטי ברור מצד יו"ר ועדת הכספים: הוועדה אינה מתכוונת לשמש חותמת גומי להסכמות שמתגבשות מחוץ לחדר הדיונים שלה.

הרקע לעימות הזה חשוב. במסגרת ההיטל הקודם בשנים 2024-2025, הוקמה לדרישת הוועדה קרן שבאמצעותה הוקצו הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל למילואימניקים בעלי עסקים קטנים. לכן מבחינת חברי הוועדה, הדרישה להמשיך במנגנון שמפנה חלק מהכסף לציבור אינה תוספת מאוחרת, אלא עיקרון שכבר הוסכם בעבר. מבחינת האוצר, לפחות לפי מה שנמסר בדיון, ההסכמות הנוכחיות אינן כוללות רכיב כזה.

החיבור בין שני הצירים - אישור תקציב 2026 מצד אחד והמאבק על מיסוי רווחי הבנקים מצד אחר - מלמד על האווירה הכללית בוועדה. הכנסת אומנם מקדמת את תקציב המדינה, אך במקביל מבקשת להבהיר לאוצר שהיא לא תוותר בקלות על מנופי השפעה בתחומים שבהם יש גם משמעות ציבורית וגם רווח פוליטי. במילים אחרות, לצד אישור המסגרת הגדולה, מתנהלים גם קרבות על השוליים שנוגעים לשאלה מי יקבע לאן ילך הכסף.