פרופ'
אמנון רובינשטיין, המשפטן שכיהן גם כשר החינוך, בן 79, נשוי, אב לשניים, סיפר ל"כלכליסט" (25.03.11) על ילדותו: "נולדתי בתל אביב בשנת 1931 להוריי אהרון ורחל, שעלו ארצה בתחילת שנות העשרים מפולין ועברו את כל המסלול הקשה של העולים באותן שנים. אבא החל לעבוד כפועל בניין פשוט, ורק בשנות השלושים החל לקבל עבודות בקבלנות ולהמריא. אמא הייתה בעיקר עקרת בית שתמיד עסקה גם באיזו משימה ציבורית."
פרופ' רובינשטיין מתאר את ביתו כבית בורגני בתל אביב. הוא גדל בצל אב חזק מאוד. "אבי היה ציוני לוהט שמאוד התנגד למשטר הסוציאליסטי, ומה שאפיין את המשפחה היה שהיא נחצתה באופן ברור בין אוהדי ההגנה לאוהדי האצ"ל, עם ויכוחים אינסופיים".
כילד, התלווה לאתרי הבנייה של אביו, שם חש קצת אאוטסיידר. "לי יש פחד גבהים מולד מטורף. אכזבתי אותו כשלא רציתי להמשיך בעסק. העניין שלי היה באמנות, בספרות ובתיאטרון, ואבא ראה בזה לופט גשעפט..בסופו של דבר כשבחרתי בקריירה אקדמית אבא היה מאוד מאושר."
אמו של פרופ' רובינשטיין מתוארת כאשה מאוד יפה, עדינה ואמהית. "אני זוכר שהיא נסעה לפולין כדי לנסות להביא לארץ את אותו חלק במשפחה שלא רצה לעלות וחזרה לגמרי המומה. כנראה חוותה שם אירוע אנטישמי. היא כבר ראתה את השנאה."