האם אני הפסיכית היחידה

האם אני הפסיכית היחידה, שלא מוכנה להסכים,
שבטלוויזיה וברדיו, ימסרו כל כך הרבה פרטים.
מדוע צריך לשמוע בשידור חי, כל עוד המלחמה בעיצומה,
תיאורים מחיילים שהיו נוכחים בפעולה עצמה.
אולי כדאי להוציא מהנפטלין את הגשש החיוור,
ולהשמיע קצת דברים מצחיקים, לתת לעם להתאוורר.

מדוע צריך לנפח לנו את הראש עם כל כך הרבה פרשנים,
כאשר ברור כי מה שמותר להם לספר גם אנחנו מבינים.
מה שהם יודעים באמת, אסור להם לספר,
וכל מה שמותר להם בטלוויזיה לחזור שוב ולברבר.

אני מבינה שבכל הרשתות צריך להעביר את הימים הקשים,
צריך לתת במה לכל הכתבים הצבאיים לכל המנחות והמנחים.
אבל מדוע צריך להשמיע כל כך הרבה פרטים, ולהראות תמונות,
שיכולות רק לעזור לאויב, וממילא אינן חיוניות.
ככל שאני כותבת את הדברים אני מגיעה למסקנה,
שאולי באמת אני הפסיכית היחידה.